פורום פסיכולוגיה ילדים (6-12)

למיכל ולשירז שלום,

כישורים חברתיים וביטחון-עצמי ותחושות מסוגלות ויציבות הם דברים שמתפתחים עם הזמן ולא בבת-אחת. טיפולים רגשיים שונים מסייעים בכך, אך אם הם מתעלמים מהעבודה הפשוטה שההורים נמצאים עם הילד יותר מאשר המטפל/ת יהיו עם הילד - הרי שהיכולת של הטיפול להשפיע פחותה ומוגבלת. לכן, ברוב מרכזי הטיפול היום מתעקשים על הדרכת הורים המלווה את הטיפול בילד.

ולנושא עצמו בכי - מצביע על תיסכול שנחווה כגדול מדי מכדי להתמודד עמו. באופן דומה הישענות על מבוגרים או נטייה להתחבר אל ילדים גדולים יותר עשוי להיות בשל תחושות של חוסר מסוגלות וצורך בתמיכה.

באופן הכללי ביותר ההמלצה בהדרכת הורים במקרים שכאלה היא לבחון מהם הדרכים בהם ההורה יכול לתמוך ולא לגונן. למשל, במידה וילד פוחד מכלב, במקום לעמוד בין הילד לבין הכלב ובכך להגן על הילד, לעמוד לצד הילד ולסייע לו להתמודד עם הפחד שיש לו מהכלב.

כך בנוגע לנושא הבכי - במקום להרגיע ולנחם את הילד בן ה-7 או ה-6, להשאר קרוב אליו, להשרות אווירה מרגיעה ולהתייעץ יחד איתו מה הוא - ולא ההורה - יכול לעשות כדי לעזור לו להירגע. למשל, האם הוא רוצה לקחת כוס מים קרים, האם הוא רוצה לספור עד 10 או כל רעיון אחר רלוונטי שלכם ושל הילד עצמו.

באופן דומה, בנושא הכישורים החברתיים - חשוב מצד אחד לעודד ואף ליזום סיטואציות חברתיות שבהם תנתן תמיכה לילד. לדוגמא, במצב של קונפליקט - במקום להתערב ולברר מי התחיל / מי צודק - להתערב ולשאול את הילדים מה אפשר לעשות כדי להשלים, כדי להסתדר ולהמשיך לשחק ביחד.