פורום פסיכולוגיה ילדים (6-12)

מצוקה של ילד

אני אמא לשלושה ילדים, בני בכורי בן 7 ,ביתי בת שנה ותשעה חוד' ותינוקת בת שבוע.

מזה זמן רב יחסיי עם בני אינם יחסי אמא - בן, שכן הם יחסים של חוסר כבוד , חוסר אמון מוחלט , תקשורת מאוד לקוייה(בלשון המעטה)אני מתייחסת אליו כאל איש בוגר מאוד, רמת הציפיות שלי ממנו מאוד גבוהה - כך גם האכזבות .

אני כותבת אילכם אחרי המון נסיונות שלי לדבר איתו על מצוקותיו על מה שמפריע לו על יחסיי איתו ואיך אפשר לשנות ולהקל עליו אך ללא הועיל --הוא בשלו, עקשן גדול, נסגר ומסתגר ,לא מוכן לדבר ולא לשמוע.

אתמול הוא חצה גבולות באומרו "אני רוצה למות -- עדיף למות כבר"

אין ספק כי הוא מגלה סימני מצוקה וקנאה לאחיותיו הקטנות שכן הן מקבלות יחס מועדף מהמשפחה המורחבת--לא מאיתנו ההורים (שכן גם הוא מקבל יחס עודף מבני המשפחה -אך לא כמו אחיותיו -אולי מפאת גילן הפעוט)

אני לא מצליחה לדובבו ולהגיע אליו לעומת בן זוגי שכן מצליח אך זה נעשה מיד אחרי יום עבודה ארוך ובשעות מאוד מאוחרות ולזמן מוגבל ואז אני דוחקת בשינה.

קצת היסטוריה --- ילד נבון מאוד,מאוד עירני לסביבתו, מזהה חולשות ורגישויות ומשתמש בהם לצרכיו . בשנותנו הראשונות עברנו משבר בנישואינו - מה שהשאיר צלקת גדולה לבן

ואחריו החלטנו לגדל משפחה בריאה יותר.

אשמח מאוד אם תענו למכתבי בדחיפות.