פורומים חדשים
כלים שימושיים
ילדה חרדתית
ישראלה (26.8.2008, 2:58)שלום,
בתי בת 10.5, תלמידה טובה, נעימת הליכות וילדה רגילה בסך הכל.
את חופשת הקיץ כולה היא בילתה מול הטלביזיה, בקושי נפגשה עם חברות.
לפני כשבועיים סיפרתי לה על ספר שקראתי, על התעללות של הורים בבנם הקטן. היא נלחצה ושאלה "אתם אף פעם לא תעשו לי את זה , נכון?", הרגעתי אותה שהורים אלה הם חולים בנפשם, ושאנחנו לעולם לא נפגע בה- גם אם יאלצו אותנו. לאחר כשעה, נכחה במשא ומתן שגרתי שלי עם מוכר, פתאום היא נכנסה ללחץ, היה לה דופק מהיר במשך כשעה, תחושה של חרדה גדולה וחוסר אונים. ניסיתי להרגיעה, שזהו שיח פשוט, שאין להתרגש ממנו, ובכל זאת אמרה שהיא לחוצה, עיניה היו חסרות מנוחה וגופה זעק. היא נצמדה אלי והתחננה שאעזור לה, כי אינה יודעת מה קורה לה ושהיא בלחץ. הרגעתי אותה לאחר זמן ארוך, אך שיירי הטראומה שחוותה לא עוזבים. יש לציין כי בלילה זה ועוד קודם אינה מוכנה לכבות את האור ומושכת את זמן ההשכבה בשיחות ובגילויי הפחדים שלה. מספרת שהיא חוששת לבני המשפחה, חוששת לחייהם ושלומם. חוששת מגנבים , ממחלות, דמעות בעיניה. אני מנסה להרגיעה, אך בכל ערב חוזרים הפחדים מייד כשמחשיך. אתמול היא התלוננה על כאבי עיניים. אין לה תאבון כפי שהיה קודם. היינו אצל הרופא, שבדק ולא מצא בעיה. לחץ הדם שלה עלה בעקבות הפחד ל 150. הרופא לא נתן טיפול כלשהו. שמתי לב שהיא גם שותה המון, ואת זה שכחתי לציין לרופא.
יש לציין כי בילדות המוקדמת ועד גיל 5 חייבה אותי להשאר בלילה בחדרה עד שנרדמה, עד שיום אחד בעלי העמיד אותה במקום (בצעקות כמובן), ואילץ אותה לישון בלעדי.
סליחה אם המכתב מבולבל, כי גם אצלי לא הכל מסודר בראש בעקבות הבעיה.
אודה לתשובה.
ישראלה
