פורומים חדשים
כלים שימושיים
אחות לילד שחלה בסרטן
EINATSHAYWALLA.CO.IL (7.9.2008, 9:28)ב-2004 חלה בני בסרטן והוא בן 4.5 . ביתי בת ה-9 גילתה בגרות יוצאת דופן לכל הדעות.
בתחילת הדרך הציעה היועצת של ביה"ס את עזרתה ואני אמרתי כאמא שאם הם יגלו איזה שהיא בעיה יש צורך בכך.
אלא שביתי המשיכה להיות הילדה המצטיינת בכול...
במהלך הטיפולים היא כל הזמן הצטרפה אלינו ל"נסיעות" ... - כל המשפחה עברה טלטלה אבל אני כאמא הרגשתי שעברנו את זה בצורה טובה (ביחס למה ששמעתי וקראתי ע"כ כמובן)
עכשיו שהיא בגרה ויש שיחות נפש היא מתלוננת על כך שלא התייחסנו אליה ושהילד קיבל את כל תשומת הלב ושאני במיוחד עוטפת יותר מדי את בני וכו'
יש לה לעיתים קרובות כאב בטן /כאב ראש/כאב בחזה... שהרופאה שלנו בודקת אבל ...
האם זוהי רגישות יתר שלי או ענין של גיל 12 שהרבה בנות עוברות
אני שומעת מאימהות על קושי כזה בלי שיהיה אח חולה בבית. קשה לי מאוד לזהות !
יש לציין שהמחלה התגלתה בעקבות העובדה שהיא שיחקה עם אחיה. היא שמה אותו על כיסא אחזה חוט ומשכה והוא נפל. בעקבות הנפילה הוא הובהל למיון....
דברנו איתה הרבה על כך שבעצם היא הצילה את אחיה ולולא היה נופל לא היו מגלים בזמן...
היא אינה מעוניינת בשיחות עם פסיכולוג האם אנחנו צריכים ללכת לפסיכולוג?
פעם פגשתי בבית חולים ילד מבוגר שחלה בסרטן לפני כ-15 שנה והוא סיפר שאח שלו הפך צל בעקבות העובדה שהוא חלה ...
יכול להיות שהשיחה שלי איתו עשתה אצלי משהו לא מאוזן מבחינת ההתייחסות לתלונות של ביתי וילדים תמיד מתלוננים על הפליות.
איך אני נותנת לביתי את ההרגשה שאני כאן בשבילה , שאנחנו מקשיבים לה
את הרגישות שלי אל הילד הקטן איני יכולה לשנות .האם אחים לילד חולה צריכים לגלות הבנה (פעם שמעתי את פרופ' הולידר אומר זאת) . איםפה הגבול המידה ...
מה דעתכם?
