פורום פסיכולוגיה ילדים (6-12)

בני בן 10 עלה השנה לכיתה ה', הוא ילד שאף פעם לא היה מקובל חברתית, ולי קשה להבין מדוע , הוא ילד יצירתי , אוהב , ומלא נתינה ורצון לעזרה מה שהוא לא - הוא לא אלים ולא תחרותי ,הוא עבר במשך 4 שנים התאכזרות מצד הילדים שבכיתתו הקנטות מכות השפלות חרם , במשך כל השנים האלו נדמה היה לי שזה לא מפריע לו כמו שזה מפריע לי , אני יכולה לספור על יד אחת כמה פעמים הוא הלך לחבר בשנתיים האחרונות , וביד השניה כמה פעמים היו אצלו, אף פעם לא באו לבקר אותו כשחלה או כשעבר ניתוח והיה 3 שבועות בבית - גם לא בשביל השיעורים , מסתבר שהבית ספר ידע על כל ההתנהלות של הכיתה איתו אבל משום מה לא חשבו אף פעם שזה ממש דורש טיפול, עלי לציין שאני הייתי ויזמתי במשך כל השנים האלו פגישות עם האחראים בבית הספר,

השנה הוא התחיל את השנה בשמחה ורצון עז לחזור ללימודים, הייתי בטוחה שגם המצב החברתי ישתפר , בכל זאת הוא מתחיל את ההתבגרות שלו וקצת השתנה אבל לצערי הרב הסטיגמה שנדבקה לא בקרב כיתתו חזקה מכל , ממשיכים להציק , לקרוא בשמות ולהשפיל אותו , הוא חוזר יותר עצוב מבית הספר , לא מזמינים אותו לפעילויות חברתיות ונראה שמצב זה מתחיל להציק לו יותר מבעבר , עלי לציין שמעט הילדים שכן היו בקשר איתו היום גם לא ,

דיברתי עם המורה שלו וסיפרתי לה על עברו בכיתה , אבל לצערי אין שינוי ,

עלי לציין שהוא ילד מאוד סקרן ומאוד אוהב ללמוד , ולכן הוא רוצה להמשיך בבית הספר ,

אני לא יודעת מה לעשות אני כל כך מפחדת מההשלחות של המצב הזה בגיל ההתבגרות ומעבר , חשבתי ליזום פגישה עם הורי הכיתה לספר להם ממקום הכי אמיתי מה אנחנו עוברים במשך כל השנים האלו, חשבתי לדבר עם היועצת או הפסיכולוגית של בית הספר בבקשה תיעצי לי ,

אמא עצובה