פורום פסיכולוגיה ילדים (6-12)

טלי שלום,

ראשית, דאגתך כאם מובנת, ואני חושבת שההתייחסות הרצינית להתנהגותה של בתך בחודשים האחרונים נכונה. עם זאת, חשוב כרגע לנסות ולקחת אוויר לנשימה, לבחון את מה שמתרחש ולא להסיק מסקנות במהירות. מתוך מה שסיפרת, ייתכן כי התנהגותה של ביתך מעידה על קושי מסוים סביב קשירת קשרים חברתיים עם ילדים בני גילה. לכן, נכון לשאול על ההתנהגות החברתית שלה עם בני גילה היום ובשנות הגן, האם היא משחקת עם ילדים, האם יש לה חברים קרובים יותר וכו'.

ישנם מצבים , בהם ילדים אינם מרגישים בטוחים בחברת בני גילם או אינם פנויים מבחינה רגשית ליצירת קשרים חברתיים עימם, ופונים לחברת הגדולים יותר. אולם שם, אינם מצליחים לחבור אליהם (הרי היא קטנה מהם בשש שנים!) ומביעים עצמם בדרכים לא מותאמות.

את מוטרדת מכך שהיא פונה דווקא לבנים. חשוב לבחון מדוע היא מנסה ליצור קשר עימם ומה היא מנסה להביע , מתוך חווית היחסים בבית ובמשפחה המורחבת. מתוך הקשרים שיש לה עם דמויות גבריות - אבא, סבא, אחים גדולים, וכו'. חשוב לבדוק האם היו שינויים ביחסים אלו בתקופה האחרונה.

תוכלי להמשיך ולכתוב לי ונוכל לחשוב ביחד על גבי הפורום. אולם, נראה שכדאי שתפני להתייעצות אצל גורם מקצועי, פסיכולוגית קלינית המטפלת בילדים.