פורום פסיכולוגיה ילדים (6-12)

דני שלום,

משפחתך ואתה קיבלתם בשורה מאוד לא פשוטה לאחרונה, עם האבחנה כי אחיך סובל מ- PDD . בשורה זו מעוררת תגובות שונות אצל כל אחד מכם, שמטרתן לסייע בהתמודדות בשלב הראשוני עם משמעות האבחנה. אתה, באופן טבעי, עסוק גם בהוריך, שתגובתם ללא ספק משפיעה עליך אף היא.

אינני יודעת מה גילך, ואני חושבת שאתה מגלה רגישות רבה ביחס למה שמתרחש כרגע. אני מבינה שאתה רוצה לסייע למשפחתך ולעצמך, ולקבל הסברים, ושגישתך להתמודדות עם האבחנה היא שונה משלהם, באופן שמכביד עליך.

ברמה המעשית, חשוב שהוריך יקבלו עזרה מקצועית שמטרתה הכוונה ביחס לכל השאלות שעולות במצב זה. סיוע ומתן מענה לשאלות צריך להנתן, במצב הרצוי, במסגרת בה נערכה האבחנה (מכון להתפתחות הילד או מרכזים אחרים). במסגרת כזו יש להתייעץ לגבי הטיפול המתאים בתקופה הקרובה. ביחס לשאלות לגבי הבדיקות הגנטיות ומשמעותן, כדאי שהרופא המטפל ייתן לכך מענה. מעבר לכך, למיטב הבנתי, הבחירה בטיפולים בתקופה הנוכחית קשורה בתפקוד של אחיך בתחומים השונים ולא בהכרח בבדיקות מסוג זה.

הוריך צריכים לטפל כעת בנושאים רבים, במקביל להתמודדות הרגשית. אני מאמינה שיש לכבד את ההחלטות שהם עושים, כל עוד ניתנים תמיכה וליווי מקצועיים, הכוללים ייעוץ לגבי הבחירות שעליהם לעשות.

אני מציעה כי תנסה לשוחח עם הוריך על האופן בו אתה חש לגבי האבחנה. ספר להם על הדאגות שלך, כולל ביחס לתגובתם. ייתכן כי תקבל מהם מידע נוסף שיקל עליך. מעבר לכך, בתקופה זו אתה עלול לחוש בודד ומבולבל . נראה שאתה זקוק לתמיכתם ולשיח פתוח עימם, ולצד זה הם חווים עומס רגשי גדול ופחות פנויים לכך. אני רוצה להביע דאגתי אליך בעניין זה, ומציעה כי תבדוק האפשרות לקבל תמיכה רגשית עבורך. כדאי לדעת כי ישנה אפשרות לקבלת טיפול תמיכתי גם באמצעות המערכת הציבורית וקופת החולים (האחרון - תלוי גיל)

כתוב עוד במידת הצורך