פורום פסיכולוגיה-ילדים (6-12) - ראש הפורום

קשה לי

עידית(17.1.2006, 15:40)

שלום רב

אני גרושה מזה שנה וחצי אם לשלושה ילדים עובדת ביותר ממשרה מלאה.

כל יום אני חוזרת מעבודתי והלחץ בבית רב.......

כל יום שיעורים, מבחנים, מקלחות, נקיונות, כביסות, קניות........ועוד.

אני הגעתי למצב שאין לי כח אפילו לחבק אותם והמגע שלהם פשוט מרגיז אותי.

אני רוב הזמן על סף בכי וישנם ימים שאני פשוט מתפקדת ודמעות זולגות מעיניי.

אני כל יום מתפללת שכבר יגיע הערב ויהיה לי כמה שעות שקט אחרי ההשכבה.

אחרי ההשכבה אני עמוסת יסורי מצפון על חוסר הסבלנות שגורם לי להתנהג אליהם בצורה כועסת.

סך הכל יש לי ילדים טובים ברוך השם, ואני מרגישה שזה לא הוגן שהם צריכים אחרי יום שלם שלא ראו אותי לספוג ממני את העצבים וחוסר הסבלנות.

האם יש למשהו פיתרון, עיצה, רעיון איך עלי להתמודד עם הכעס, חוסר הסבלנות, התשישות הנפשית שגדולה אף יותר מהתשישות הפיזית?

תודה

עידית