פורום פסיכולוגיה ילדים (6-12)

לירון שלום,

חשוב שגמילה תתרחש כאשר הילד מרגיש כי הוא בשל לכך וקיימת אצלו מוטיבציה פנימית להיגמל. הדבר מקנה לו תחושת בטחון פנימית, אישור להקשבה לצרכיו ולקצב שלו. כשאנו מנסים לזרז גמילה התוצאות הן בדרך כלל הפוכות, יכול להתרחש עיכוב בגמילה. בנוסף, ייתכנו תופעות דרכן הילד יראה לנו את הקושי שלו (כמו עצירות, "בריחה" של הצרכים וכד'). חשוב שנאפשר גמילה בקצב של הילד גם מבחינה רגשית שכן אנו מעבירים לו את המסר כי אנו סומכים עליו, הילד רוכש הרגלי שליטה, לומד ומוצא את הדרך להרגיע את עצמו (במקרה של מוצץ), מקשיב לתחושות האותנטיות שלו, מבסס תחושה של בטחון עצמי ושל גדילה. כשהגמילה מגיעה מתוך המוטיבציה הפנימית של הילד היא לרוב תעבור בקלות וללא בעיות מיוחדות, הילד יוותר לבד על הטיטול, הבקבוק או המוצץ ואף יאמר במילים כי "הוא רוצה להיות גדול". אפשר לקרוא ספרים העוסקים בנושא יחד עם הילד, לצפות בקלטות אך חשוב שהדבר לא ייעשה מתוך שיפוט, ביקורתיות או ציפיה ברורה שהגמילה כבר תתרחש. כשמתחילים סימנים של הגמילה, חשוב לעודד ולשמוח אך לא להעביר מסר שאם תהיה נסיגה אנחנו נתאכזב. אנחנו שמחים על כל הישג שאתה משיג, אם הילד היה יום שלם בלי מוצץ אפשר לשמוח מזה אך לא להעביר מסר שאם מחר ייקח מוצץ אנחנו נתאכזב. קחו נשימה, החליטו שאתם מורידים את זה מסדר היום ואפשרו לילד את המרחב שלו להחליט מתי הוא מוכן, זה יגיע.