פורומים חדשים
כלים שימושיים
יום השואה
שרון (26.1.2006, 18:45)שלום שרון,
כשהייתי ילדה צעירה (בכיתה ג') צפיתי בטלווזיה (זה היה בערב יום השואה)
והייתי רק עם אמי בבית (היא בדיוק שוחחה בטלפון במטבח)
כך שישבתי בסלון לבדי. בתכנית בדיוק הראו קטע מזעזע מאוד
של דחפור העורם גופות של יהודים על מנת להביאם לקבורת
אחים. הקטע הנ"ל זעזע אותי מאוד והביא אותי בפעם הראשונה לידיעה
שהיה דבר כזה- "שואה". מאותו ערב נכנסנו (אני והוריי) למסכת בלתי נגמרת
של בעיות. פחדתי לישון בלילות, הייתי מוצאת את עצמי ניגשת לחדרם מדי
לילה ופורשת לעצמי מיטה למרגלות המיטה שלהם. הייתי חושבת כל היום
(במהלך שהותי בבית הספר) מה יקרה הלילה. האם אירדם ? או ששוב אחשוב
מחשבות נוראיות. המחשבות שלי היו גם ספציפיות על התמונות שראיתי
וגם מחשבות עמוקות יותר- איזה מין עולם זה? משהו כזה באמת קרה בעולם
הזה? זה לא יכול להיות שאני חיה בעולם כל כך נורא... וכו'.
היה לי מין צורך אובססיבי ומוזר (שהיום קשה לי להסביר אותו) לדעת שיש
מקומות שפתוחים 24 שעות, ושיש אנשים ערים. הייתי מכריחה את ההורים
שלי לחכות ערים עד שאני נרדמת. ההורים שלי לקחו אותי לפסיכולוגית
והיא אמרה שהכל בסדר איתי. היא דיברה קצת עם האחיות שלי (אני אחות
אמצעית) ולא הגיעה לשום מסקנה. האם את ממרחק הזמן יודעת אולי
לתת לי תשובה קצת יותר מלומדת- מה לעזאזל הייתה הבעיה שלי?
אספר רק שהבעיה שלי נפתרה רק בכיתה ו'. יום אחד הצלחתי לישון לילה שלם
ומאותו יום הבעיה חלפה. עד כיתה ט' סבלתי מהקושי רק ביום השואה עצמו
ומכיתה י' כבר הייתי בסדר גמור.
תודה רבה על תשובתך.
