פורום ליווי התפתחותי לתינוקות

שלום! מקווה שאני פונה בפורום הנכון...לדעתי העניין קשור גם להתפתחות וגם לשינה...

יש לי ילד מדהים בן שנה ו5 חודשים. תמיד התפתח מהר, חזק, נבון וכו'. תמיד לפני שינה היינו מביאים לו בקבוק מניחים אותו במיטה ויוצאים מהחדר, הוא תמיד ידע לשבת לאכול וכשמסיים את הבקבוק קורא "אבא" ומישהו מאיתנו היה מגיע לקחת לו את הבקבוק והיה נשכב לבד על המיטה ונרדם לבד היה פשוט תענוג והייתי גאה בו מאוד. חשוב לציין שהיה ישן לילה שלם.
אושפזתי לא מזמן במשך שבועיים שלמים בבית חולים והילד מידי פעם בא עם אבא שלו לבקר אותי שם אך אבא שלו היה האמא והאבא של הבית באותו שבועיים.

מאז שחזרתי הביתה הילד מידי פעם משחק איתי, נותן לי נשיקה וצוחק איתי אך רופא הזמן "מקרקר" סביב אבא שלו ומעדיף תמיד אותו עליי. הוא גם התחיל לבכות מכל דבר יותר מבעבר ופתאום רוצה הרבה שירימו אותו על הידיים. אך זה עניין קל יחסית ללילות. במהלך היום הוא מקסים אך בלילה הופך להיות כמו "אדם אחר". ראשית, הוא לא מסכים בשום פנים ואופן לאכול את הבקבוק של הלילה אצלו במיטה. איך שהוא רואה את הבקבוק הוא רץ לחדר שלנו ומתיישב על המיטה או על הספה בסלון אך בשום אופן לא מוכן להיכנס למיטה שלו ואם כבר הצלחנו להכניס אותו למיטה שלו עם בקבוק אז זה מלווה כמובן בבכי עד שנרגע ואוכל בעמידה, לא מוכן בשום אופן לשבת וכשמסיים את הבקבוק מושיט ידיים שנרים אותו ומסמן עם היד שניקח אותו למיטה שלנו ואם אנחנו לא עושים זאת הוא מתחיל לצרוח מבכי עד לכדי איבוד הקול, לרעוד ולהזיע. אני מאז ומתמיד השתדלתי שלא "להתרגש" יותר מידי מבכי אך זה כבר חריג ומבהיל. אני יודעת שזה לא טוב ואף מזיק אך לא מוצאת פתרון אחר- אני לוקחת אותו אחרי זהה להירדם במיטה שלנו ולאחר שנרדם אני מחזירה אותו למיטה שלו. כמעט כל לילה בין 1:00 ל1:30 בלילה הוא מתעורר ובוכה מאוד (לפני כן היה חריה אם היה מתעורר באמצע הלילה) ואז הוא לא מוכן שוב להישאר במיטה שלו ולפעמים אם הוא רואה אותי באה לקחת אותו מהמיטה אז הוא משתולל לי בידיים לעיתים גם נותן לי מכה על הפנים (כאילו לא מכיר אותי, כאילו לא צחקנו באותו יום ושיחקנו...) ו-רוצה רק את אבא שלו שגם אם הוא מתיישב איתו במיטה (כשהילד עליו) הוא צורח מבכי ורק בעמידה הוא נרגע. לוקח לנו ככה כל לילה לפחות חצי שעה רק להרגיע אותו ואז הוא שוב נרדם במיטה שלנו. גם שהחזקנו את עצמנו ערים בכח על מנת לתת לו להירדם ולהחזיר אותו לישון במיטה שלו, כשבאנו להניח אותו במיטתו הוא מתעורר בבהלה וצורח מבכי כאילו יודע ומרגיש שהוא במיטה שלו.
קשה לנו מאוד- האבא כל הזמן זה שצריך להרגיע אותו כי אותי הוא לא תמיד רוצה לראות, אני נפגעת מזה מאוד וזה אוכל אותי מבפנים שזה המצב כאילו הילד לא מכיר בי, אנחנו לא ישנים כל לילה הילד בוכה המון כל לילה זה כבר ממש מחזה מטריד ומבהיל וזה מתיש ביותר.
אשמח לשמוע מה דעתך בעניין ואיך לדעתך צריך לפעול על מנת להחזיר אותו להיות בוגר ועצמאי כמו שהיה לפני כן...