פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום רב,

ביתי בת שנתיים. מאז ומתמיד היה קשה להשכיבה לישון. לפני חצי שנה נולד לה אח וגם השגרה שאיכשהו הצלחתי ליצור, נשברה. כשחזרנו הביתה נתתי לבכות קצת במיטה, בתקוה שתירדם, אולם היא בכתה ובכתה עד שהקיאה - אז אני נשברתי.

מאז ועד היום ניסתי אינספור שיטות. חלקן עזרו לזמן קצר, עד שגן הן נשברו ונאלצתי לחשוב על פתרון אחר.

תחילה שכבתי לידה במיטה עד שנרדמה. בהתחלה זה עבד, אח"כ התארך כשהיא קופצת ומשחקת על המיטה. היום היא מוכנה לישון רק לידי במיטה שלנו, כשאני שוכבת לידה ומחכה שתירדם. לעיתים זה לוקח שעה ויותר. ביומיים האחרונים גם זה בקושי עובד. היא קופצת, ו"ממציאה" תירוצים לרדת מהמיטה. רק אחרי ששמתי אותה במיטת תינוק (פעמיים) והיא בכתה ובכתה הסכימה בסוף ללכת לישון, כמובן במיטה שלי כשאני לידה.

הדבר ממוטט אותי לחלוטין. אני עובדת במשרה מלאה עם שני תינוקות וזקוקה כמו אויר לנשימה לשעה שעתיים בערב, לארגן דברים בבית, להתארגן למחר וטיפה להרגע מכל היום. מסע השינה שבו עלי לישון איתה ובד"כ אני נרדמת מרוב עייפות ולא מסוגלת לקום לא מאפשר לי את השעות הללו בכלל.

מה אפשר לעשות?

עוד דבר חשוב - כרגע, היא ישנה איתנו, אבל אם לנסות להעבירה לישון בחדרה, האם להעבירה למיטה רגילה, או להשאר בינתיים במיטת תינוק (שהיא שונאת), פשוט מהמיטה רגילה, היא יורדת בקלות ולא מוכנה להיות שם, לא לבד ולא אם יושבים לידה. היא פשוט בוכה בצורה שאיני יכולה לעמוד בה.

אודה מאוד מאוד לעצתכם.