פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום,

אני אמא לשני ילדים: בן בגיל 4 ובת בגיל שנתיים וחצי, שניהם פעלתנים מאד, חכמים, מדברים בלי סוף ומקסימים. בתי החלה לדבר עוד לפני גיל שנתיים, וכיום היא מדברת בלי סוף משפטים מלאים וברורים, מספרת הרבה על חוויות מהגן, ומאז ומתמיד התפעלנו מחכמתה ומהתפתחותה המהירה. לפני כשבוע הייתה לנו אסיפת הורים בגן ובה הורעפו שבחים רבים על הילדה המקסימה, החמה והנבונה, עם זאת, לתדהמתנו הרבה, הגננות ציינו כי הילדה היא שלווה ושקטה ואיננה מרבה לדבר נשאלנו אם הילדה יודעת לאמר פעלים, מבירור קצר הובהר לנו כי הגננות לא יודעות כלל שהילדה יודעת לדבר (אולי מעט מילים כמו כן, לא, אמא, אבא) ולבטא את עצמה, לעומת זה ברגע יציאתה מהגן הילדה משתנה מקצה לקצה, משתפת אותנו בחוויותיה היום יומיים וכו'. הגננות נדהמו מאד ששמעו אותה מדברת איתנו רגיל לגמרי, משפטים שלמים וכד'.

חשוב לציין, שהילדה מראה נכונות ושמחה ללכת לגן, מרעיפה חיבוקים ונשיקות על הגננות, משחקת יפה עם שאר הילדים ומעולם לא נמנעה לפנות ולשוחח עם אנשים חדשים (אמנם ברגעים הראשונים היא קצת בוחנת, אך כעבור מעט זמן היא נפתחת ומתחילה לתקשר עם כולם) לכן קשה להגדירה ביישנית.

שאלותיי הן:

1. מה יכולות להיות הסיבות לשתיקה בגן?
2. כיצד אפשר לגרום לה לדבר גם בגן? ולבטא את עצמה כמו שהיא מחוץ לגן?
3. האם אתם חושבים שיש צורך לערב ייעוץ מקצועי ? אם כן איזה ייעוץ מקצועי ומי המלצתכם?

אודה על התייחסותכם

תודה,

אמא מודאגת