פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום רב!

בתי ככל הנראה נכנסה לשלב של גיל השנתיים והתנהגותה לפעמים פשוט בלתי נסבלת. לדוגמא כאשר היא ציירה על הקיר אמרתי לה שאסור והרחקתי אותה משם, אך המעשה חוזר על עצמו מידי יום למרות כל האיסורים שלי והסברים שלא מציירים על הקירות אלה רק על דף לא עוזרים.

כמו כן, בחנות (אנו משתדלים לא לקחת אותה לקניות וכו', אבל לפעמים אין בררה אחרת) היא לא מסכימה בתוקף לשבת בעגלת קניות ולמרות הסברים ובקשות להישאר ליד אמא היא פשוט מתעלמת ממני לחלוטין ועושה מה שבא לה. יש לציין שיש לנו עוד בת בת 8 ומעלום לא היתה כל בעיה איתה בגיל הנדון וכל ההתנהגות של בתי הקטנה חדשה לי ואני לפעמים חסרת אונים מולה.אחותה גם חוטפת ממנה מכות ומשיכות בשעיר ובוכה ממנה הרבה ואנחנו תמיד מסבירים לקטנה שלא מכים ולא נושכים ולא מושכים בשיער לאף אחד, אבל ללא הצלחה היא מקשיבה, אך חוזרת על המעשה אחרי כמה זמן. יחד עם זאת הן אוהבות אחד את השניה מאוד ומשחקות לרוב יפה והקטנה מאוד קשורה לגדולה מתגעגת מאוד כשאחותה בבית הספר ותמיד שמחה לראות אותה חוזרת, מחבקת ומנשקת אותה.

אני מנסה לדבר איתה להסביר לה שכך לא מתנהגים, יורדת לגובה שלה מסתכלת לה בעיניים ומנסה להסביר והיא מקשיבה לי רגע ושוב חוזרת לסורה.

היא גם מתעצבנת כשהיא לא יכולה לעשות כרצונה, מתחילה לצרוח ולבכות וזורקת חפצים. אנחנו לרוב לא מתייחסים להתקפי זעם שלה, אבל כאשר זה קורה במקום ציבורי זה מביך מאוד.

אני אבודת עצות וחסרת אונים מולה. מה לעשות איתה? איך מסבירים לילדה בגילה שהיתנהגות כזאת לא מקובלת?

חשוב לציין שהיא רק עכשיו התחילה לדבר וזה מהווה חלק מהבעיה וכך אולי היא מבתא את התסכולים שלה.

תודה רבה מראש .