פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום גוגו

אני מאד מעריכה את כנותך, דבריך נוגעים ללבי. לגדל שני בנים בגילאים של בנייך זהו פרויקט לא פשוט. מדברייך נשמע שאת ובנך הגדול מצויים במצוקה, הוא עדיין אינו מסוגל לווסת את תגובותיו כלפי אחיו ומוצף בקנאה ואולי פחד שאיבד אותך. ואת מוצפת בכעס עליו שאינו מסוגל להתאפק, להבין ולהכיר בצרכים שלך ושל אחיו. ובמצב זה אתם פוגעים אחד בשני. בנך הבכור, למרות שהוא עושה המון דברים מרגיזים זקוק לאמפטיה והכרה בצרכיו. עונשים, והכאה לא יעזרו במקרה זה. הוא זקוק לגבול ברור. כמובן שאי אפשר לאפשר לו להרביץ לאחיו אבל כדאי לנתבו לעשיה. למשל, כשהמתח גובר לתת לו משימות אמיתיות מהחיים (לא סביב הטיפול באחיו שזה אולי נחווה על ידו כמניפולציה) בבית. להסביר לו מה הוא מרגיש "אתה כועס, את רצית כך וכך, אבל אי אפשר אולי אפשר לעשות כך וכך...". להיות אתו ובעדו להבין שהוא פועל מתוך מצוקה בדיוק כמו שאת הכת אותו לא מתוך רוע או כוונה רעה אלא מתוך מצוקה וחוסר אונים.

אם את חשה צורך ביעוץ אישי יותר תוכלי לציין את אזור מגורייך ואשמח להפנותך.

בברכה,

הדר פסיכולוגית התפתחותית.