פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום רב. הבן שלנו בן שנתיים וחודשיים, חמוד ומקסים. יש לנו קושי בשבועיים- שלושה האחרונים, והוא- הקטנצ'יק רוצה רק אותי. רק אמא. בעבר זה היה רק כשהוא חולה, או קם בבוקר, או עייף, ובמקרים רבים העדיף אותי, למרות שהסכים לפעמים את אבא. בזמן האחרון כשהוא מתעורר בלילה, גם בבוקר, קצת עצבני או מאוד עצבני- רק אמא. את אבא הוא דוחף, או מתחיל לבכות כשהוא יושב לידו על הספה, באמבטיה קורא לי, למרות שתמיד היה לו כיף באמבטיה עם אבא.

המצב הפך להיות ממש קשה, בעלי מתוסכל, ואני מנסה בכל דרך אפשרית לערב את האבא במה שעושים. אבל זה הגיע למצב שגם כשבעלי מכין לו את הבקבוק (וגם אז הקטנצ'יק מוחה ורוצה שאני אכין), כשהוא מגיש לו את הבקבוק, הוא לא מסכים לקחת, אומר "אמא" ולוקח את הבקבוק רק ממני.

אני מפרגנת לאבא כל הזמן, מדברים עליו כשהוא בעבודה, כל פעם שאני אומרת שאני אוהבת אותו אני אומרת שגם אבא.

לבעלי יש תחושה שאני תרמתי למצב הזה, ומאוד קשה לי עם זה. כלומר, יכול להיות שיש לי יד בדבר אך חלילה לא במכוון. אולי בהערות שאני נותנת לבעלי לפעמים (וממש משתדלת שלא ליד הילד אם בכלל).

מה עושים, ואיך מחזירים את החיים למסלולם, בהם אמא ואבא שניהם שותפים ואחראיים עליו?