פורום פסיכולוגיה - פעוטות

בתי בת שנה וארבעה ח' ואני בהריון שני שבוע 23. מאז ומעולם לא ישנה לילה רצוף. קמה מדי 3-4 ש' לאכול בצורה עניינית ושבה לישון. הדבר לא הפריע לנו. כן, סביב גיל שנה הייתה "משכיבה" את עצמה בלי בעיות במיטתה ונרדמת. לפני כחודשיים בעלי ואני טסנו לחו"ל ל4 ימים ובדיוק בזמן זה היא חלתה מאוד מאוד. נשארה בבית שלנו עם סבתה ע"מ שהשינוי לא יהיה גדול מדי. כשחזרנו חשבנו שהכל עבר חלק, אולם התבדנו.. כשאחד מאתנו הולך לשירותים או מקלחת וסוגר דלת, היא דופקת בהיסטריה על הדלת ובוכה. בלילות ובשנת הצהרים ההשכבה סיוטית וכרוכה בבכיות וצרחות אימתניות. מתעוררת המון בלילה לא בהכרח ע"מ לאכול. רוצה להיות מוחזקת, לישון אתנו. והכל מלווה בצווחות. גם במהלך היום יש יותר התקפי זעם, השכבות על הרצפה וצרחות. הדבר מתיש אותנו. ראוי לציין כי היא עוברת הרבה שינויים-חדר חדש מלפני 3 ימים, הריון, שיניים,הרבה חוליים מהגן. התחלנו ליישם את שיטת חמש הדקות לפני לילותיים מכורח העובדה שלרוב היא בוכה כ"כ בהסטריה ונוכחותנו ממילא רק מלבה את הבכי, ואין בכוחנו להרגיע, כך שאנו חשים חסרי אונים. כך, הגענו "באופן טבעי", גם אם לא רצוי, לשיטה. זה לא ממש מוכיח את עצמו. בלילה היא עדיין מושכת לידיים או למיטתנו ובוכה בהסטריה וכך קמה גם בבקרים.

אנו מותשים ובעיקר מיואשים. חוששים להזיק לה יותר. ומרגישים כי ביתנו היא "דר' ג'קיל" בימים "ומיסטר הייד" בלילות. הפער בין היום בו היא פעילה ומתוקה ללילה פשוט מבלבל אותנו. גם אנו כבר פיתחנו חרדות מפני ההשכבה ומהלך הלילה..

האם הדבר קשור להיעדר גבולות מצדנו בלילה, חרדת פרידה ונטישה, אובדן האמון והביטחון הבסיסי בנו, הפרעות בשינה על רקע אורגני, רגשי???? מה????

מתנצלת על האריכות. אודה לתשובה מהירה.

המיואשים...