פורום פסיכולוגיה - פעוטות

עד שיענו המומחים...

התינוק המתוק שלך הגיע לגיל שבו הוא סיים פחות או יותר את תקופת ההסתגלות לחיים שמחוץ לרחם והוא מתחיל להראות סימנים ברורים של היותו יישות אנושית בפני עצמה, עם רצונות, העדפות ודרכים יעילות להביע אותן.

אם עד כה הוא היה "צרור של אינסטינקטים" והיה קל יחסית למלא את צרכיו הפשוטים - חום, מגע, אוכל שינה...ומעטים היו רצונותיו מעבר לאותם צרכים בסיסיים....היום, הקשר שלו עם הסביבה השתכלל ומעבר לצרכיו הבסיסיים הוא מתחיל לפתח העדפות ואופי ייחודי וברור.

לדעתי, עיקר ה"בעיה" היא הציפיות שלכם ממנו ...

השאיפה כי תינוק בן שלושה חודשים יהיה מאושר להרדם במיטה שלו, היא אומנם מובנת לחלוטין, אך אינה ראלית לגבי רוב רובם של התינוקות.

כאשר חושבים על זה, אין אף גור של יונק בטבע שבתקופת חייו הראשונה מושאר לבדו...גורים צמודים לאימותהם בתקופה זו.

אז אומנם אנחנו בני אדם, אך עדיין הצורך של תינוק בן שלושה חודשים במגע וקירבה נוסכת בטחון להוריו, כמוה כצורך פיזי ממש.

מוסכם על כולם שבגיל זה אין עדיין שום חשש שהתינוק מפעיל מניפולציות על הוריו או מתנהג בפינוק, הוא בוכה כאשר יש צורך ממשי שלו שאינו בא על סיפוקו.

בד"כ, השיטה הטובה והמהירה היא פשוט להענות לצרכיו - במידת האפשר.

נכון, אי אפשר להענות תמיד לצורך הזה שלו בקירבה אליכם, אך כאשר אפשר, למה לא להענות לו? אין שום טעם, בגיל זה, לחנך אותו או לחשוש מהרגלים עתידיים או מהעדר עצמאות...זה מוקדם מדי לכך וזמנם של ההרגלים והחינוך יגיע בעתיד.

אפשר לשאת אותו במנשא המשחרר את הידיים לפעולות אחרות, אפשר להרדים אותו במיטה לצידך...הקירבה הזו רק תועיל לו ותשחרר אותו מהצורך לחפש ולדרוש את הקירבה...הבטחון שיקבל בחודשים ראשונים אלה יהווה את הבסיס להפרדות והתרחקות הדרגתית בהמשך - אתם פשוט מנסים להקדים את המאוחר.

ההורות בחודשים הראשונים אינה קלה, היא אינטנסיבית ומעייפת, הרצון למעט חופש וזמן נטול תינוקות הוא מובן - אך כרגע אלה מותרות, צרכי התינוק באים קודם ואין הורה שלא היה במחוזות אלה.

בהצלחה.