פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום ילנה

לא כתבת אם בתך תמיד הייתה כזו או שה"עקשנות" הופיעה או גברה בתקופה האחרונה.

בכל אופן- בתך נמצאת בשלב שבו היא נהנית מכישוריה ויכולותיה ההולכות ומתפתחות. זהו גיל שבו מגלים את היכולת לנוע בחופשיות ומגלים את העולם גם לבד- ללא ההורים. בשלב זה הילד יכול להראות לפעמים כאילו הוא כלל לא זקוק להוריו, אך זה כמובן לא כך.

הילד מתחיל לרכוש עצמאות ובו זמנית מתייצב אחרת מול הוריו- מצד אחד יש לו יכולות רבות כעת, אך מצד שני הוא עדיין צריך אותם כתומכים, מלווים ולעיתים מבצעים מה שהוא לא יכול. בשלב זה חשוב מאוד להקנות גבולות ברורים- נראה שבתך בודקת את הגבולות שלכם ושחלק מהמטרה שלה היא לשמוע "לא".

ילדים, כפי שציינתי כבר בתשובות קודמות באתר, צריכים הורה נוכח מולם- הורה שמקשיב לצרכיהם ושגם יודע לשים להם גבול כשצריך. כך הילד מפנים דמות הורית חזקה, שאינה "נבהלת " ממנו ושאינה נוקמת בו על כך שהוא מתחיל להיות עצמאי (מעצם זה שהיא עדיין מגינה עליו ודואגת לו).

בשל כל זאת צריך לשים גבול ברור ובאופן ענייני. אם הילד מסרב (מה שקורה רבות) ואם אין לכך סיבה מוצדקת נראית לעין- בהחלט כדאי לעמוד על הגבול ולא לוותר.

קשה לעמוד מול ילדה בת שנתיים בוכה, אך הבכי שלה פחות קשה מהמצוקה שהייתה לה לו הייתה מרגישה שהיא יותר חזקה מכם ושאתם לא מסוגלים לעמוד מולה.

בהצלחה- אנו כאן אם צריך,

בברכה,

הילה פרנס- פסיכולוגית

קבוצת שיח