פורום פסיכולוגיה - פעוטות

אני לא בטוחה שהפורום הזה הוא הכתובת לשאלתי, אבל בכל זאת (וסליחה מראש על האורך)....

לבעלי ולי ילד בן 3 מקסים ופיקח וילד שני בדרך...

אני נשארתי לגדל את בני בבית עד גיל שנה וחצי ומאז הוא הולך למעון עד השעה 4. אני כל יום מוציאה אותו מהגן ורוב הפעמים אני זו שמבלה את שעות אחר הצהרים איתו, כי בעלי חוזר די מאוחר. אני מאוד מאמינה באינסטינקטים שלי כאמא, אבל בכל זאת קוראת ספרים, גולשת באינטרנט ומשוחחת עם חברות בנושא גידולו. בשנים האחרונות נחשפתי לידע רב ואני "מסננת" את מה שמתאים לי ומה שלא, אבל אין ספק שלמדתי המון. בעלי, לעומת זאת, אומר לי "אנחנו גדלנו, בלי אינטרנט ופסיכלוגים ובלי ספרים ויצאנו בסדר". הוא אבא מקסים ונותן מעצמו המון לילד שלנו , אנחנו משלימים האחד את השני בהרבה בחינות בחינוך, אבל יחד עם זאת אני מרגישה שיש דברים שהוא עושה לגמרי לא נכון וזה פוגע בילד (וגם בי). דיברנו מספר פעמים ועושה רושם שהוא מבין והרבה פעמים הוא אומר לי "צודקת" אבל שוב מתנהג כך (אולי מחוסר שליטה).

לדוגמא: היום השארנו את הילד בלי חיתול וכמה פעמים לקחתי אותו לשירותים, גם אם לא ממש רצה (בעלי לא זכר שצריך ללכת וגם אם ביקשתי שיקח אותו, לא עשה זאת) בשלב מסויים הילד עשה קקי בתחתונים ובעלי צעק עליו (לפני האורחים שהיו אצלנו) ואני מאוד כעסתי משום שגם ככה יש עליו קצת לחץ כי רוב הילדים בגן גמולים אז הוא לא צריך את הלחץ הזה מאיתנו גם. מקרה נוסף הוא קטע ילדותי לחלוטין שבו הוא "מאיים" עליו שאם לא יעשה משהו הוא לא יהיה חבר שלו. או שהוא שואל את הילד כמה פעמים ביום "אתה חבר שלי?" הוא מבטיח לו כל הזמן הפתעות ולי זה נראה שזה עבר את גבול הטעם הטוב. הוא מנסה למצוא חן בעיני הילד כך שהוא נמנע בהרבה מקרים מלהעיר לו ומשאיר אותי להיות האסרטבית רוב הזמן (כשגם ככה אני נאלצת לעשות זאת כשהוא לא בבית). יוצא לא מעט פעמים שהוא מדבר שטויות לידו והילד כמו תוכי לומד ממנו ולי זה מאוד קשה לשמוע את זה...

בעלי התייתם מאבא בגיל 9 ואין לי ספק שגם אם לא במודע, חלק ממהתנהגות שלו באה מתוך החסר שהיה לו. אני פשוט לא יודעת איך להגיע אליו באופן שבאמת הוא ישנה את ההתנהגות שלו. אני יודעת שיהיו עוד הרבה דברים שנחלוק עליהם בגידול הילדים, אבל יש דברים שמבחינתי הם קו אדום והוא כבר חצה אותו... מה עושים???

תודה מראש