פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום, ביתי בת שנתיים וחצי ובני בן שבועיים. על פניו היא מקבלת אותו בשמחה ובחיבוקים ושואלת עליו כל הזמן ורוצה להרים אותו. אך ביומיים האחרונים היא ממש בוכה שאני מניקה אותו ולא מוכנה להרגע. אני מסבירה לה וכמובן הכנתי אותה לפני בכל דרך אפשרית - שהוא חייב לינוק , שאין לו שיניים שהוא קטן, הראיתי לה תמונות שהיא נולדה והיתה תינוקת. אני מנסה להכיל את הכעס שלה ואומרת לה שאני מבינה שהיא כועסת עליו שהוא יונק והיא רוצה להיות עם אמא. יחד עם זאת אני מנסה להקדיש לה כמעט את כל אחר הצהריים שהיא חוזרת מהגן חוץ מעניין ההנקות שגוזל זמן. בגן היא מתנהגת באופן רגיל שמחה ואנרגטית - ואמרו לי הגננות שהיא מטפלת שם בבובה ומחקה אותי - מכסה אותה מאכילה אותה וכו'.

השאלה היא איך לעבור את המשבר הזה וגילויי הקנאה והאם הדרך היחידה היא להפסיק להניק אותו אחרי הצהריים ??