פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום רב,

בני הבכור והיחיד בן שנה ושלושה חודשים מרבה להכות את עצמו עי" הכאה בראשו בכפות ידיו הפתוחות וכן ע"י הטחת ראשו בכל חפץ המצוי בסביבתו ואף ברצפה.

כבר מגיל 7 חודשים הוא החל בכך (בעיקר הכאה על הראש בעזרת ידיו). תגובתי לכך הייתה ועדיין מתן פרשנות של "טובה". אם הוא בידיי אני שמה את ידי על ידו ברכות ו"עוזרת" לו לעשות "טובה" לעצמו תוך שאני מלווה זאת באמירה "טובה ל...." ואח"כ מעבירה את ידו לראשי עושה "טובה" ושוב מלווה זאת באמירה "טובה לאמא". בעת ההתרחשות שתיארתי ילדי מביט בי, לעתים מחייך ולעתים חוזר ומכה עצמו פעם נוספת ואני חוזרת שוב על המעשים הנ"ל. לאחר פעם אחת או פעמיים הוא מפסיק ואנו ממשיכים בעניינינו. כפי שציינתי, ילדי נוהג גם להטיח את ראשו בריהוט, ברצפה ובכל דבר שזמין וסמוך אליו. קראתי בספרות שעליי להתעלם מכך, אלא שפעמים רבות קיימת סכנה ממשית שיפצע את עצמו. אם אני צריכה לציין את המקרים שבהם הההכאה הצמת והטחת הראש קורות, הרי שזה כאשר אינו מקבל משהו שהוא רוצה, כאשר אני פונה אליו ומציינת שאינני מסכימה לדבר שהוא עושה או רוצה ולעתים נראה כי בלי סיבה. אציין שמיד לאחר הטחת הראש או ההכאה בראשו (בעיקר לאחר הטחת הראש) הוא מביט בי או בבן זוגי, מכווץ את פניו ומציג פני בוכה ומשמיע קול יבבה, בתגובה לכך אני "מרחמת" עליו, ניגשת, מרימה אותו, מלטפת ומציינת בתוך כך: אוי אוי אוי מסכן שלי, קיבלת מכה..." והוא מיד מתרצה וצוחק. לפני מספר חודשים זה גבר והתחלתי לנקוט כלפיו ב"רחמים" הנ"ל בתדירות מאד גבוהה וזה פסק כמעט לגמרי. לצערי לאחרונה זה חזר ובתדירות גבוהה. מחד, קראתי שיש להתעלם, מאידך אני חוששת שכן עוצמת הטחת הראש מאד חזקה והוא פוגע בעצמו. בנוסף, נראה לי כי הבעת הרחמים כלפיו מעודדת באופן מסוים את התנהגותו , וזו בעצם דרכו לקבל תשומת לב.

לשם הבנת התמונה עד כמה שניתן, אציין כי ילדי מאד אהוב על ידי, ע"י אביו וע"י כל המשפחה המורחבת וחבירנו. הוא מקבל הרבה תשומת לב ויחס חיובי וכל מי שבא עמנו במגע מרעיף עליו בלי סוף.אפשר לומר שהוא מפונק מאד , אך בהחלט שומע לא ומוצבים לו גבולות. אינני יודעת כיצד לגרום לו להפסיק.

אנא עזרתך המהירה.