פורום פסיכולוגיה - פעוטות

בני בן שלוש וחצי לוקח מוצץ.

הוא לוקח את המוצץ מיד כשהוא חוזר מהגן.

במהלך היום בגן אין לו מוצץ אפילו לא בשינת הצהריים.

ילדתי לפני ארבעה חוד' לערך אך נראה כי הוא מתחיל להתגבר על העניין ולקבל את הקטנה.

הבעיה העיקרית היא המוצץ.

הוא זורק את כל המוצצים וטוען שהוא גדול וכו' אך בלילה שוב מבקש אותם ואם הוא לא מקבל מוצץ הוא בוכה והופך את הבית בצעקות ובכי.

אתמול הוא זרק את המוצץ האחרון אך כיוון ששבת לא השגנו מוצץ כל היום הוא בכה שהוא רוצה את המוצץ הוא נרדם מבכי וגם בשינה הוא בכה כשהוא קם הוא התחיל לנשוך דברים כי היה חסר לו המוצץ בפה לבסוף הלכנו לחפש את המוצץ למטה ונתנו לו כך הוא נרגע.

במהלך ההתקפה ניסיתי לחבק אותו וללטף אותו לכרבל אותו ודבר לו הועיל הוא התחיל לנשוך אותי לכן עזבתי אותו לנפשו.

הוא חייב לזרוק את המוצץ נעשה לו מרחב בשיניים למרות שעתה אנו מנסים שיקח מוצץ אחר קטן יותר כדי למזער את הנזק

האמת שאנו חסרי אונים ומיואשים לגבי המוצץ באופן שאנו חוששים כבר מכך שהוא זורק אותו.

הקטנה גם עם מוצץ אך רק לשינה המוצץ אינו מריגע אותה בבכי ואני לא מנסה אפילו לתת לה הרבה בגללו.

סליחה על אורך השאלה.

קרן