פורום פסיכולוגיה - פעוטות

בתי בת ה 3 ו-9 חודשים עדיין עושה קקי בתחתונים. (יש לה אחות בת שנה ו-3 חודשים). לפני כשנה התחלנו תהליך גמילה. לאחר כשבועיים הפסיקה להרטיב ועשתה פיפי באסלה. תקופה מסוימת לא עשתה קקי בכלל. לאחר מכן התחילה לפספס קקי בתחתונים. כנראה שהפעלנו עליה לחץ כי היא היתה מתחילה לבכות בכל פעם שהיתה צריכה לחרבן, והיתה עוצרת. הלכנו לטיפול של 3 פגישות אצל פסיכולוגית שעזרה לנו להוריד לחץ מהילדה, ואכן התנהגותית היא התבגרה: כיום היא עושה יותר דברים בעצמה, יותר שמחה, נראה שיש לה בטחון עצמי. מכיוון שאת הקקי המשיכה לעשות בתחתונים, החזרנו לה החיתול, לבקשתה. היא התחילה גם להרטיב בו והגננות בגן מסרו לנו שהחיתול גורם לה אי נוחות בישיבה, מה שגרם לנו להחזיר אותה לתחתונים. ניסינו פרסים, התעלמות, אביזרים (סיר, ישבנון), ניסינו להשאיר אותה ערומה לגמרי- היא עושה קצת ועוצרת את עצמה או רצה לשירותים בשביל "להפיל" את החתיכה שממילא כבר תקועה לה בישבן. מעולם לא ישבה בשירותים ועשתה ממש קקי. כיום, בד"כ כשמרגישה שהיא צריכה לחרבן היא רצה למקום בו אנחנו לא רואים אותה ועושה בתחתונים. רק לעיתים רחוקות מבקשת שינקו אותה. רב הפעמים היא מכחישה שעשתה בתחתונים גם אם היא יודעת שכן. הגננות מדווחות על פספוסים פעם בשבוע לערך, אולם בבית היא מפספסת כ 3-4 פעמים ביום. חשוב לציין, היא ילדה עצמאית, חברותית, קשר טוב איתנו ההורים . אני מניחה שכל הנסיונות האלו השאירו צלקות אבל חשוב לי מאוד לגמול אותה בחודשים הקרובים- עד סוף הקיץ. אינני רוצה לחכות עד גיל 4. מה עושים?