פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום,

ביתי היא הצעירה בבית אחות לשני בנים בני 13 ו-11, ילידת אוקטובר ואנחנו נורא מתלבטים מה יהיה איתה בשנה הבאה, מצד אחד היא ילדה מאוד עצמאית, מדברת המון כושר ביטוי גבוה מגילה בכמה רמות, בטחון עצמי, רוקדת מגיל 4 ומופיעה על במות בלי שום בעייה, הבעייה היחידה היא שקשה לה להפרד ממני בעיקר והגננת אומרת שבימי שישי כשאני מביאה אותה לגן היא לעיתים עומדת כמה דקות בפינה ובוכה...האמת, אחרי פסח המצב קצת השתפר, רק שאני מאוד חוששת שהדבר הזה יפריע לה להתקדם בכיתה כי "תתקע" עם ה"רגשי" שלה.

עוד נתון חשוב הוא שאחיה הקן בשנה הבאה בכיתה ו' איתה בביה"ס והיא מאוד קשורה אליו, עכשו לוקח אותה לגן כל בוקר והביה"ס והגן גובלים שער מול שער. אם אכניס אותה לביה"ס השנה זה יחזק את בטחונה שאחיה איתה ואם לא, בשנה הבאה תהייה לבד כי הוא יהיה בחטיבה.

מה דעתכם? האם הקושי הרגשי הוא עניין של בשלות וזמן ואין מה לדאוג, או שאסור "לזרוק, אותה עדיין למים?