פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום לך,

קודם כל תגובתכם כשבורח לו היא מצויינת וגם הכיוון שזה יבוא מעצמו זה גם נכוו מאוד. מציעה לפעול בדרך ביניים הדרגתית למשל לשאול אותו כל 25 דקות חצי שעה או לפי איך ששמתם לב שהתדירות שבה הוא עושה פיפי. זאת במקום לשאול אותו בתדירות גבוהה. אחת הדרכים היעילות ביותר ללמוד לחבר בין התחושה הגופנית של צורך לעשות פיפי לפעולה עצמה היא פשוט שהוא יתנסה בפעמים האלה שזה בורח לו. כשזה קורה לומר לו שאתם בטוחים שבפעם הבאה הוא יצליח לעשות בשירותים. לגבי הקקי, לרב הילדים זה יותר קשה ולוקח הרבה יותר זמן הגמילה מכך. אכן הרבה פעמים היא מלווה בתחושה שלא יותא ולא מליח. מה שחשוב להדגיש לו ולאו דווקא בנשוא הזה אלא בכלל ככלי לחיים הוא שמה שחוב זה שהוא מנסה ולא מוותר ולזו ההצלחה. כלומר להעיבר את המסר שהציפייה שלכם היא לאו דווקא שיעשה כרגע אלא שינסה כלומר שישב באסלה כשמרגיש צורך כמה דקות וועל כך לשבח אותו ולא על התוצר עצמו בלבד. וכך הניסיונות החיוביים האלה שהוא מצליח בכך שיושב יחזקו את הבטחון. אפשר גם לתת הרבה לגטימציה ולומר שגם לאמא ואבא קורה שהם יושבים ולא מצליחים וצריכים לשבת הרבה זמן ולהתרכז בסבלנות ואם לא יוצא אז הם מנסים שוב אח"כ.