פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום לימור,

מאוד יכול להיות שזה קשור לאיך שהוא הורגל ע"י הורייך אבל גם בזמן שהם שמרו עליו, את עדיין היית איתו אחה"צ והלילה כך שהיתה לו אפשרות להבין וילדים מבינים זאת מגיל מאוד מאוד צעיר שעם סבתא החוקים הם כאלה ועם ההורים החוקים הם אחרת. אז לא יודעת אם זה נכון לשים הכל על ההורים שלך. מה גם שלך כאם יש את הזכות לבקש כיצד את רוצה שינהגו בו. את לא מציינת זאת אבל בנך הגיע לגיל הידוע כ"גיל שנתיים הנורא" - כלומר זה בדיוק הגיל שבו מבחינה התפתלחותית תקינה יהיה את כל המאבקים האלה, ורק מה שאני רוצה, והתקפי כעס ולזרוק עצמו ובעיקר לבחון את יכולותיו, עצמאותו מול הגבולות של העולם. מכאן מה שחשוב בשלב הזה זה מחד כן לחזק את היכולת שלו לומר מה רוצה ומה לו וגם לעמוד על שלו ומצד שני ללמוד לקבל גבולות כשצריך. במיוחד זה נהיה מודגש וצריך מאוד להזהר מההשוואות האלה ומהדינמיקה שיכולה להיווצר כשיש ילד אחד שנדחף כביכול לתפקיד של "הילד הטוב והמרצה" והילד שהונה נדחק לתפקיד של "הילד הרע". זה לא בריא לשני הילדים האלה וגם לא לכם כהורים. גם לבתכם יש את הזכות "לבעוט". לסיכום חשוב להתייחס לכך שמבחינה התפתחותית זה שלב מאוד חשוב ונכון וטבעי. כמובן שהוא עשוי להיות מועצם מסיבות שונות כמו שציינת האחות הטובה , הרגלים של חוסר גבולות וכו'. חשוב לדעת איך שמים גבולות כך שיבנו יכולות ולא יהרסו. במידה ותרצי את יכולה לפנות לקבל הדרכה הורית קצרה בעניין, מה שמאוד יכול לעזור לך גם בהמשך.