פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום

בני בן 3 וארבעה חודשים, בן יחיד. בזמן האחרון הוא בוכה הרבה מאוד, והבכי בקלות מגיע להתקף זעם. בבית הוא בוכה כאשר הוא מבקש משהו ולא מקבל, הוא יכול לצרוח שעה בגלל שלא קיבל ארטיק לפני ארוחת הערב. בנוסף, הוא כל הזמן מנסה ל"סנג'ר" אותנו, כל 5 דקות הוא רוצה משהו אחר, שוקו, מיץ פטל, מסטיק,שמיכה שהוא אוהב, מוצץ. הוא פשוט יושב ובצרחות מחלק הוראות, וזה יכול להימשך ככה שעות. למשל, אחרי שסיים לשתות הוא קורא לי כדי שאניח את הבקבוק על השולחן, למרות שהוא יושב ליד השולחן. כל דבר שמבקשים ממנו, הוא מיד אומר לא רוצה, והוא מאוד עקשן. אנחנו מאוד משתדלים להציב גבולות, קוראים ספרים בנושא, ומנסים ביחד להתמודד, אבל זה ממש קשה. יש לציין שבגיל שנתיים שנחשב קשה יותר, היה לנו יותר פשוט. הדיבור שלו הפך לדיבור מיילל, ואנחנו כל הזמן אומרים לו, שהוא לא יקבל את מה שביקש, אם לא יבקש כמו ילד גדול, וגם לא נותנים. אבל זה לא עוזר בכלל.

על פי הגננות בגן הוא מתנהג אחרת. הוא ילד טוב, שמקשיב ועוזר ואף פעם לא מרביץ. אבל גם בגן הוא בוכה המון, למשל, כשמישהו מרביץ לו או לוקח לו משהו, הוא בוכה ולא מתמודד. כשמישהו נוגע בו הוא בוכה, כשהגננת נותנת לו נשיקת פרידה כשאני מגיעה לקחת אותו, הוא בוכה, ויכול להשתולל ולצרוח באמצע הגן בגלל זה. הגננות אומרות שהוא אכן רגיש יותר משאר הילדים.

לאחרונה הוא גם בוכה אם אני מדברת עם מישהו אחר, שכן, אמא מהגן. הוא צורח לי באוזן ורוצה ללכת ולא נותן לי לדבר עם אף אחד. בבית הוא לא משחק כמעט לבד, וכל הזמן רוצה שנהיה איתו, למרות שאני עובדת רק חצי משרה, משחקת איתו המון,מלמדת, מפנקת, ומעניקה לו הרבה מאוד תשומת לב.אם אני או אביו מדברים בטלפון, אפילו 2 דקות הוא צורח, שהוא רעב, או רוצה משהו, מוצץ, שתיה, וכו....

לאחרונה היו כמה מקרים שבהם, ישבתי איתו בחדר, כדי לשחק איתו, וביקשתי שיבחר משחק, אז הוא אמר שאני אבחר, וכל משחק שהצעתי הוא פשוט התחיל לבכות שהוא לא רוצה.

אני מבינה שהוא בודק אותנו, אבל אני מסתכלת על ילדים אחרים מסביב, ולא רואה שילדים בוכים כל כך הרבה. האם יש סיבה לדאגה? מה אפשר לעשות כדי לשפר את התנהגותו?