פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום,

בתי בת 3.5 ונולדה לנו תינוקת חדשה לפני כחודשיים וחצי.

בתחילה הילדה הגיבה בבריחה מהבית לסבתא למשך שעות ארוכות ולאחר מכן נראה שחל שיפור והיא מתחילה להסתגל.

בשבועות האחרונים, הילדה החלה להרביץ בגן ולהיות מאוד לא קשובה וממש קצת רוח, היא הפסיקה להתמודד במילים והיא ישר מתחילה לבכות ולהרביץ, לקרוא לחברות ולחברים חוצפנים, מכוערים, מגעילים וכו' והיא נמנעת ממשחקים מסוימים וממש קשה לה חברתית והיא לא מחפשת אינטראקציה חברתית יותר מדי וגם אם כן זה נגמר לא טוב.

כשאני שואלת אותה מה קרה לה בגן ומדוע היא מרביצה, היא אומרת שהילדים מציקים לה ושהם מרביצים לה וצובטים אותה ואני יודעת שזה לא כך כי אני רואה אותה גם עם אחיינית שלי שהן באותו גיל.

אתמול לפני השינה דיברתי איתה והתחלנו להעלות מצבים מסוימים מהגן היא נתנה את האירוע ואני סיפרתי את הסיפור תוך שהיא נותנת פתרונות אפשריים. לדוגמא: היא אמרה "עכשיו נספר על רוני (חברה שלה) הביאה מדבקה ואני תיארתי מצב שבו באה חברה אחרת וקרעה לה את המדבקה ומה רוני צריכה לעשות ומה התגובה של הילדה השניה ומה יכול היה להיות אם היא היתה מגיבה אחרת והיא פשוט מכירה את הכללים באופן ברור ויודעת בדיוק מה צריך לעשות ומה קור אם לא עושים זאת אך בהתמודדות השלה מאוד קשה לה.

אני עצמאית ויש לי עסק בבית ובד"כ ישר אחרי שאני מביאה אותה מהגן אני מתחילה ללמד כשהעבודה שלי היא עבודה עם ילדים, לכן יש ימים שאני לא יכולה להיות איתה זמן ממושך והיא נמצאת עם הסבא והסבתא בבית או בחוץ בזמן שאני מלמדת וככה יש לי קשר עין איתה(אני מלמדת רכיבה).

בגן כשאני מגיעה לאסוף אותה תמיד החברות שלה רוצות לבוא אליה או שהיא תבוא אליהן אך היא ישר עונה להן בקול עצבני "אני לא רוצה שהיא תבוא אלי, אני לא רוצה להזמין אותה") ובסה"כ היא ילדה מאוד אהובה גם בגן והמון בבית.

היא היתה לבד כל כך הרבה זמן עד שהגיעה אחותה והיא מקבלת וקיבלה כל כך הרבה אהבה ותשומת לב בכמויות ממשפחתו של בעלי והלוואי על כל ילד שיקבל אהבה בכמויות כמו שהיא מקבלת אך לאחרונה היא ממש בלתי נסבלת ואפשר להבין אותה, אך ממש קשה.

היא החלה לדבר בצורה ילדותית ולפימים אומרת חצאי מילים וכשהיא מרגישה קושי והיא ישר מאבדת את זה.

בקיצור מה עושים ובעיקר מה עושים בגן כדי לשפר את מצבה. דרך אגב הגננת והמטפלת שצמודה אליה יותר במשך היום מודעת למצב והיא מנסה לא להקשות עליה מדי ולא לגרום לה למתח נוסף אך גם היא אומרת שמאוד קשה לה עם הילדה ושהיא לא מקשיבה ושצריך להגיד לה 4 ו 5 פעמים משהו כדי שהיא תקשיב.

חשבתי לקחת את הילדה הביתה לכמה ימים ולא להביא אותה לגן כדי שהיא תתאזן קצת ובכדי לחזק אותה אך הגננת אמרה שלא כדאי לימים שלמים כי היא תרגיש left out במסיבת הסיום ובכלל והיא הציעה לקחת אותה הביתה אחרי ארוחת הצהריים ושהיא תישן בבית ולא בגן וכך שיהיה לנו קצת זמן איכות ביחד. מה דעתכם?.

דרך אגב אני משתדלת מאוד להיות איתה בזמן איכות לבד אך נראה שלא תמיד בא לה. בדרך כלל אני אמא מאוד אסרטיבית אך אני גם נותנת לה את היכולת להחליט באופן עצמאי על דברים מסוימים כמו לבוש ותסרוקת, גומיות סיכות, אוכל מסוים, צלחת סכ"ום ודברים נוספים גם אם לפעמים זה גורר בזבוז זמן אך אני מאפשרת לה להחליט כי זה חשוב כדי לעזור לה לבנות ולגבש אישיות.

אני מציבה לה גבולות ברורים מאוד לגבי כללי התנהגות ואני מתמידה איתה גם כעת שהאי במשבר אך קצת יותר בגמישות וברכות מאחר ואני לא רוצה לגרום לה להיות במצב רוח רע.

בקיצור מה לעשות, זה ממש דחוך כי מצבה נהיה גרוע יותר מיום ליום.