פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום!

בני בן שנתיים, ילד חביב ושמח, מדבר בצורה שוטפת מגיל שנה וחצי (ללא גמגום וברור), בעל אוצר מילים עשיר. לפני כחודשיים ראה בחצר ביתנו פרפר לילה שעף, דבר שהכניס אותו להיסטריה מוחלטת וצרחות. הרגענו אותו והכל חזר למסלולו, רק שבערך מאז הוא התחיל לגמגם (רק לאחרונה קישרתי בין שני הדברים), התופעה הולכת ומחמירה עד שהוא לפעמים פשוט מפסיק לדבר וזורק מילים בודדות כדי לא להיתקע. יש לציין שאנו לא מעירים לו על הגמגום. תופעת ההיסטריה מ"ג'וקים" הולכת ומחריפה, הוא צועק כשהוא רואה נמלה או כל חיה אחרת בגודל ראש סיכה אפילו, כמו כן לאחרונה המצב נראה כאילו השתפר, הוא לא פגש בג'וקים די מזמן, והגמגום פחת, אבל היום ראה עש ואחרי צעקות מחרישות אוזניים חזר לגמגם בצורה חריפה (באחד הלילות הוא אף התעורר משינה וצעק "יש ג'וקים, תרימי אותי". הגמגום פחות מטריד אותי, אני יודעת שזה יעבור לו ברגע שיתגבר על הפחד, אך מה לעשות כדי להעביר את הפחד. ( ניסינו שיטות של לקרוא לפרפר שיבוא אלינו ואפילו ליטפנו נמלים, ללא הועיל).

אנא עזרתכם.

תודה