פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום רב,

ביתי בת 3 ו - 10 חודשים נמצאת שנתיים בגן פרטי (בספטמבר תעבור לגן עיריה). בנוסף, יש לי בן גדול יותר, בן 7.

בשבועיים האחרונים אני שומעת מהגננת ומהסייעות בגן של ביתי כי היא מכה ילדים אחרים (לפי הגננות, בד"כ "מחזירה" למי ש"התחיל" איתה - לא היא היוזמת) ומיד מתחילה לבכות בקולי קולות רועמים.

הבעיה היא שכאשר הגננת או אחת הסייעות מנסות להבין מביתי מה הבעיה, היא מכה גם אותן ולא מוכנה להסביר להן - פרט לאחת הסייעות אותה ביתי מאד אוהבת ומאד קשורה אליה.

הכל התחיל כאשר גיליתי לפני כשבועיים, על זרוע היד של ביתי, סימני אחיזה אדומים ואז הבנתי כי הגננת אחזה בחוזקה ביד שלה כדי להכניס אותה לגן מהחצר (כעונש או כדי להרגיע אותה). אני פניתי מיד לגננת ולכל צוות הגן בכעס רב על הסימנים בזרוע ביתי ובקשתי כי ניתן להרים את ביתי בשתי ידיה ולא לגרור אותה ולאחוז בה ביד אחת וכן הסברתי כי אין שום בעיה מצידי להעניש את ביתי - במידה והיא מתפרעת בחצר ו/או מכה ילדים אחרים (אני לא נוהגת להרים יד או לאחוז את ביתי בכוח כאשר גם בבית היא בוכה על כל דבר וגם אני בבית לא מוכנה שהיא תרביץ לאחיה או לאחרים - ואני עומדת על זה בתוקף). לדברי הגננת - ביתי בעטה בה כשניסתה להכניס אותה לגן ולכן אחזה בה בחוזקה.

היום גיליתי שוב סימני אחיזה על פרק היד של ביתי ולדברי צוות הגן: ביתי רבה עם אחד הילדים בחצר (לדברי הגננות - אותו ילד היכה תחילה את ביתי ושוב היא "החזירה" לו). כשאחת הסייעות באה לברר מה קרה, ביתי הכתה אותה. אותה סייעת כעסה על ביתי ואחזה בה כדי להכניסה לגן להרגיע אותה. רק אח"כ אותה סייעת ראתה את הסימנים הכחולים על היד של ביתי ולא האמינה שזה ממנה.

ביתי בוכה וכועסת (גם בבית) בכל פעם שלא מקבלת מה שהיא רוצה. כאשר היא בוכה (צורחת - ליתר דיוק) אני לא מקשיבה ולא עונה לה עד שהיא נרגעת ואני אומרת לה את זה ("אני לא אענה ולא אקשיב עד שתרגעי") - וזה בד"כ עובד יפה. אני בקשתי מהגנת בגן שגם תנהג כך ואפילו תעניש את ביתי במקרים בהם הבכי והצרחות שלה מפריעים למהלך התקין של הגן - אבל הדגשתי כי אני לא מוכנה למצא סימני אלימות על גופה!!!!

לדברי הגננת, עד לאותו ארוע שלפני כשבועיים, אף אחד בגן לא אמר לביתי שום דבר על התנהגות לא טובה שלה. הטילו עליה מטלות או בקשות וחיכו שביתי תסכים לבצע את המוטל עליה, לא משנה כמה זמן זה לקח (כאשר הגננת התחילה במפגש בוקר וביתי לא ישבה על הכסא שלה, כל הגן והגננת המתינו עד שביתי תתישב על הכסא ).

בעבר, אני דברתי כמה פעמים עם הגננת והסברתי לה כי אחד היעדים/מטרות של גננת הם לחנך את ביתי להשמע להוראות ולבצע מטלות במסגרת הקבוצה ולא להגיע למצב בו ביתי מכתיבה ומנהלת את הגננת.

היום דברתי עם ביתי והיא מוכנה לקבל את העובדה שאסור להכות גננת/סייעת ומחר תבקש סליחה מאותה סייעת ואני כל הזמן חוזרת בפניה על העובדה שהיא גדולה ויכולה לדבר ולהסביר את עצמה ואת הסיבות מדוע היא מכה ויותר פשוט לדבר מאשר לבכות ולצרוח (ואז לא מבינים אותה בכל).

שאלתי :

מה עלי לעשות לאור האמור לעיל?