פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום רב,

בני בן שנה וחודש, שוהה עמי בבית ובחודש הבא אמור להכנס למשפחתון. ילד סקרן, פעלתן ושובב מאוד. לפני כשבועיים טסנו לחופשה בת שבוע בחו"ל,בה נפרצה המסגרת של שעת השינה הקבועה שלו (19:30-20:00) והוא סירב בעקביות ללכת לישון- נוכח כל ההמולה מסביב וחרף היותו עייף- לפני 21:30-22:00.הנחנו כי בימים הראשונים לאחר החזרה הביתה יהיה לו מעט קשה לחזור למסגרת, אך הקושי הגיע דווקא מכיוון אחר (שייתכן וקשור, אינני יודעת ...)ונמשך עד היום: אומנם בני חזר לישון באותן שעות רגילות, אך עם תחילתו של ה"טקס" הקבוע לקראת השינה: ארוחת ערב, אמבטיה... הוא מתחיל לבכות ללא הפסקה ואף מסרב לאכול, בוכה בשעת הרחצה, על אף שאהב זמן זה מאוד עד כה. אני מחזיקה אותו על הידיים בחדר עד שנרגע ואז מניחה אותו במיטתו ונותרת לעמוד לצידו כיוון שהוא בודק כל רגע שלא הלכתי. הקושי העיקרי הוא דווקא ביום, אותו אני מתקשה מאוד להעביר עמו: הוא הפך לילד חסר סבלנות, אם אני נעלמת לו לשבריר שניה בבית (לאחר שאמרתי לו שאני הולכת למשל לשירותים) הוא נכנס להתקף בכי וצעקות, שלא היה אופייני לו בעבר. אינני יכולה להניח אותו ולו לדקה במיטתו במהלך היום כי הוא מתחיל לצרוח. נדמה שהוא חרד מאוד, מסיבה לא ברורה: כאמור אני עדיין עמו בבית ולא משאירה אותו עם זרים, אלא רק עם משפחה וגם אז לפרקי זמן קצרים. התנהגותו מתישה אותי מאוד, הוא לא נותן מנוח ! אני אובדת עצות, מנסה להבין מה פשר התנהגותו ומקווה שמדובר בשלב חולף.

אשמח לכל עזרה ועצה.

תודה רבה מקרב לב