פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום רב,

יש לי ילדה בת 4 וילד בן שנה. היא קבלה אותו מאד יפה, יש קנאה סבירה ונורמלית מידי פעם אבל בהחלט היתה הסתגלות טבעית וטובה אל הצטרפותו לממלכה שעליה היא מלכה לבדה קודם לכן :-)

כעת הוא יותר גדול והיחסים ביניהם טובים ואוהבים. אבל הוא קטן וסקרן ונוהג להציק לה ע"י נשיכות, מכות, צביטות ומשיכות בשערות. אנחנו ההורים כמובן מגנים התנהגות זאת אבל הוא עושה את זה המון, בעיקר כאשר היא עסוקה במשהו אחר שלא כולל אותו והוא מבקש להשיג את תשומת ליבה. היא ילדה נינוחה ומקסימה ואף פעם לא מחזירה. היא רק בוכה שנעזור לה ושננזוף בו.

לאחרונה ראיתי מהצד שני אירועים ביניהם שבהם היא לא ידעה שאני מסתכלת. הוא נגש אליה והחל למשוך לה בשערות. בתגובה, היא לא בכתה ולא אמרה מילה, אלא, בשיא הרוגע,החזירה לו ומשכה לו קלות בפוני. הוא גם לא הגיב בבכי, אלא פשוט עזב אותה והלך.

בשתי הפעמים עשיתי את עצמי לא רואה. אני רואה שיש לה קונספט ולכן היא לא ממש פוגעת בו, אבל התגובה שלה משיגה את היעד המבוקש: הוא מבין את המסר ועוזב אותה לנפשה. אני לא רוצה לעודד אותה להחזיר מכות אבל אני די שמחה שהיא עושה את זה כי הוא כ"כ מגזים וזה חשוב שתדע להתגונן. לא הייתי רוצה שתיווצר ביניהם דינמיקה שבה הוא "תוקף" והיא "קרבן".

זה נורא שאני לא מתערבת? הם כ"כ קטנים...