פורום פסיכולוגיה - פעוטות

בני בן שנתיים וחצי.

התגרשתי בעודי בהריון.

עד גיל שנה אביו הגיח פעמים ספורות להציץ בו.

למעשה מדובר באב ביולוגי ללא כל משמעות אחרת לצערי!! (כמו תורם זרע).

בגיל שנה האב נסע ללימודים בחו"ל.

הלימודים עתידים להסתיים עוד מספר שנים ויש סיכוי לא מבוטל כי ישאר בחו"ל לצמיתות.

מאז שנסע לחו"ל ראה את בני פעמיים או שלוש.

הוא לא מתקשר, לא מתעניין ואף לא תומך.

בפעם האחרונה בדצמבר, בטרם בני התודע ממש למשמעות המילה אבא.

מאז שבני נכנס לגן נאלצתי להסביר לו כמיטב יכולתי שאבא שלו בחו"ל, עזר לי להביא אותו לעולם וכו'.

נסיונות בודדים לתקשר באמצעות מצלמת אינטרנט לא היו מוצלחים ואביו לא ממש עשה מאמצים שזה יתרחש. גם בני חדל לגלות בכך עניין.

הסברתי לבני שאנחנו משפחה של אמא וילד.

באוגוסט האב מגיע לביקור בארץ כשהפעם הבאה אחר כך תהיה רק במאי 2009.

כיצד לנהוג?

מה הכי טוב לילד?

האם לאסור על האב לבקר את בני כדי לא ליצור חויית נטישה?

האם להגביל זאת לשתי פעמים בלבד, באורח מצומצם, תוך הסבר חוזר ונשנה לבני כי מדובר בביקור קצר והאב חוזר לחו"ל. כלומר לצמצם את מידת העניין בביקור, כך ייעצה לי פסיכולוגית שטענה שבנסיבות הללו, טובת הילד בגיל כה פעוט אולי לוותר לגמרי על כל מפגש.

האם מפגשים יותר ממושכים ונטישה לאחר מכן לא עלולים ליצור נזק נפשי לבני.

האם לכנות אותו בשם אבא איקס או סתם איקס?

המכונה "אבא" צריך לראות את הילד כדי לסמן וי., הא ותו לא.

אינו מתעניין בכלל! לא במיילים, לא בטלפון וכו'.

מדובר באדם שהוא אגואיסט מוחלט ולא אכפת לו מאיש. (אני לא כותבת זאת בכעס אלא כעובדה).

לסיכום: מהאיש לא אכפת לי כלל ורק טובתו של בני חשובה כאן.

מה עושים?

המון המון תודה על תשובתכם!