פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום, סליחה על האורך ותודה מראש על התשובות הנהדרות של הצוות, שכבר נעזרתי בהן בעבר.

הבן שלי בן שנתיים וחצי, נמצא בגן במהלך היום. אני מביאה אותו לגן בבוקר ואחר הצהרים אבא שלו אוסף אותו. אני מגיעה מעט מאוחר יותר, ואז בעלי צריך לחזור לעבודה.

בחודש האחרון התבקשנו ע"י אחיו של בעלי וגיסתי לאסוף את בנם בן השנה מהגן, להביא אותו אלינו וגיסתי תגיע אלינו לקחת אותו מעט מאוחר יותר. הסיבה היא שגיסתי צריכה להישאר מעט יותר בעבודה בתקופת הקיץ. אחיו של בעלי לומד רחוק מהבית אבל מגיע מספר פעמים בשבוע.

כלומר, בן הדוד נמצא אצלנו שלוש פעמים בשבוע משעה 16:00 עד 17:00.

אנחנו מאוד אוהבים אותו ונענינו לבקשה ברצון, הבעיה היא שהילדים לא מסתדרים ביניהם.

הבן שלי מתקשה לחלוק את הצעצועים שלו עם בן הדוד. אנחנו מכבדים את זה ויוצרים הפרדה מסוימת ביניהם, אבל הקטנצ'יק בן השנה רודף אחרי הבן שלי, רוצה לשחק דווקא איתו ובצעצועים שלו ולא מוכן לשחק עם משהו אחר. הוא לא כל כך מבין "לא", לרוב מנסה לחטוף לבן שלי צעצוע מהיד או לטפס עליו. הבן שלי מתעצבן, צועק ובוכה ולפעמים גם דוחף אותו וקצת מרביץ. כשזה קורה אנחנו כועסים עליו, אומרים לו שזה בסדר שהוא לא רוצה שישחקו בצעצועים שלו אבל אסור להרביץ. לרוב גם לוקחים אותו ל"פסק זמן" אם המצב מסלים...

חשוב לציין שעם החברים שלו, בני גילו, הבן שלי מסתדר יפה ומשחק נהדר. יש "ויכוחים" על צעצועים אבל לא ברמה כזו.

אני מאוד רוצה שיסתדרו ויהיה נעים לכולם, אבל לא יודעת איך. אני מרגישה שהבן שלי מאוד מתוסכל כשבן הדוד מגיע, ולא רוצה ליצור אצלו "אנטי" מעבר למה שכבר כנראה יש.

מעבר לכך אשמח גם לעצה איך לחלק את הזמן שלי ביניהם, בזמן שאני רוצה בעיקר להיות עם הבן שלי שהתגעגעתי אליו... איך בכל זאת מקדישים זמן גם לבן הדוד הקטן מבלי "לקפח" את הגדול, שמן הסתם רוצה את הוריו רק לעצמו.

אגב, אני בתחילת הריון, כך שהתשובה בטח תעזור לנו גם בהמשך...

המון המון תודה.