פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום,

בתי היא בת 2.5 . בדרך כלל ילדה מאוד שקטה, ביישנית אפילו, קל מאוד להגיע איתה לפשרה ולהסביר למה חייבים לעשות משהו, מאוד וורבלית ותמיד מסבירה למה היא לא רוצה לעשות משהו או מה מפריע לה.

לפני 10 חודשים נולד לה אח, ואז עברנו תקופה מאוד קשה של התקפי בכי נוראיים, אך כבר לפני מס' חודשים הדבר נעלם והיא חזרה להתנהגות נורמלית. בשבועות אחרונים, ללא כל סיבה נראית לעין, הופיעו התקפי זעם של ממש - לא רק בכי אלא גם התנהגות אלימה עם בעיטות בידיים ורגליים וכו'. היא גם מתעוררת בלילה עם צרחות וגם מתחילה לבעוט ואי אפשר להרגיע אותה. שוב - אינני יכולה לחשוב על שום גורם סטרסוגני שיכול היה לגרום להחמרה. ניסיתי את דרך "ההבלגה" - להשאיר אותה לבד בחדר, לא לשים לב וכו' - ההתקף רק מחמיר עד שנראה שהילדה עוד מעט מתעלפת ואז צריך לנדנד אותה ממש כמו תינוקת בידיים על מנת שתרגע. תמיד בתחילת ההתקף היא עוד מדברת - בדרך כלל מבקשת לקחת אותה על הידיים. אני לא יודעת מה נכון לעשות - כן לקחת אותה ולנסות להרגיע או לא לקחת כי זה כאילו להיכנע לדרישות שלה... לא יודעת גם איך להגיב להתנהגות אלימה, כי העצות כמו "לחבק חזק עד שזה יעבור" ו"להסביר כי אסור לפוע" לא עוזרות - אי אפשר להחזיק אותה בכוח כי היא מאוד חזקה ואני רק מסלימה את האלימות ואי אפשר להסביר כלום כי היא לא מבינה כלום בזמן ההתקף.

קיצור אני אובדת עצות.

אשמח לעזרתכם בהקדם

תודה