פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום רב,

בני בן השנה ו-4 חודשים החל לאחרונה להרביץ (לעצמו, לנו ולילדים אחרים). בכל פעם שהוא עושה זאת אנחנו פונים אליו בצורה תקיפה (אך לא היסטרית) וחד משמעית ואומרים: "אסור להרביץ!" ומרחיקים אותו מהילד או מאיתנו (אם הוא מרביץ לנו). הוא כמובן לא אוהב את זה ומתחיל לבכות, ותוך דקה בערך מבקש גם שנרים אותו על הידיים ומנסה להתחנף. לרוב בשלב הזה אני עדיין מסבירה לו שאני כועסת עליו ושאסור להרביץ אך כעבור דקה נוספת מרימה אותו וממשיכה הלאה.

שאלתי היא, האם זה בסדר שאחרי דקה/שתיים אנחנו חוזרים לשיגרה או שעליי להתעקש איתו זמן נוסף על כך שאיני רוצה להרים אותו ולחזור להתנהג כרגיל.

אני בעיקר מודאגת משום שהוא אמור להתחיל ללכת לגן בעוד חודש וחוששת שירביץ שם לילדים האחרים ויצור לעצמו תדמית שלילית.

אשר למכות, שמתי לב שהן מופנות כלפינו (ההורים) וכלפי עצמו ברגעי תסכול, אך בכל הנוגע לילדים אחרים- זה יכול לנבוע מתסכול (אם לקחו לו משהו) אך לפעמים גם בלי שום סיבה נראית לעין: הוא יכול לגשת ולחבק ילדים ומיד בסיום החיבוק לתת גם מכה קטנה. מדוע זה קורה?

רוב תודות על עזרתכן!