פורום פסיכולוגיה - פעוטות

בתי בת שנתיים ושלושה חודשים. בד"כ היא ילדה מקסימה. לעיתים אני מרגישה שהיא בודקת אותנו, כלומר בודקת גבולות. שמתי לב שהרבה פעמים היא "מתבכיינת" בשעות אחה"צ כאשר אני באה לקחת אותה מהגן. יתכן שזה משום שהיא כועסת עלי שלא הייתי איתה במשך היום? היא גם כל הזמן מבקשת שאשחק איתה- ואני אכן מקפידה בד"כ לבלות איתה ביחד אחרי העבודה.

ושאלה נוספת- לפעמים בבוקר היא מתעוררת "הפוכה" ומתבכיינת מאוד ולא מאפשרת לי להתארגן לעבודה. הבוקר זה קרה שוב והפעם הרגשתי שאני ממש מאבדת סבלנות, כעסתי עליה והרמתי את הקול ואף נתתי לי פליק קטן בישבן (דבר שלא עשיתי מעולם- אני מתנגדת לזה בכל תוקף). היא כמובן מאוד נעלבה ובכתה מאוד. אני כמובן מיד תפסתי את עצמי והרגשתי נורא!!!. מיד חיבקתי אותה ובקשתי סליחה אבל אני לא מפסיקה לחשוב על זה ולבכות, אני לא מאמינה שעשיתי לה את זה, אני מרגישה שממש פגעתי בה ושהיא כ"כ נעלבה. האם גרמתי לה נזק? (רגשית כמובן) תודה לכן.