פורום פסיכולוגיה - פעוטות

בני בן חמש. לפני כשבועים עברנו דירה ליישוב שונה ולבית חדש. לפני המעבר שוחחנו על הנושא ובני מאד התרגש ושמח לקראת המעבר והיה מודע היטב לכך שיגיע השנה לגן חדש ומקום מגורים חדש.

מיד לאחר המעבר אביו שהוא דמות מאד משמעותית בחייו, יצא לשבוע מילואים ולא היה בבית.

בימים הראשונים לאחר המעבר החל בני לשנות את התנהגותו והפך לילד שאנחנו כלל לא מכירים.

הוא מתלונן על "מחשבות רעות", שמתבטאות בצורך לקלל את הסובבים אותו, בין אם זה הוריו או חברים. מתלונן שהמחשבות , למרות שהוא רוצה , אינן עוזבות אותו. טוען שהוא שונא את הבית ומבקש לחזור לבית הישן.

נעשה אלים, מילולית ופיזית גם כלפינו וגם כלפי אחיו ולילדים אחרים, מתרגז בקלות ומאבד את הסבלנות במהירות.

אנחנו רואים את הקושי שעובר עליו - גם את הקושי שלו מול עצמו בהתמודדות עם מה שעובר עליו, אבל לא יודעים איך להתמודד עם הקשיים הללו. אנחנו מנסים להיות אמפטיים אבל לא לאבד את הגבולות.

נשמח לקבל עצה לגבי ההתנהגות שלנו מולו ואיך לעזור לו להתמודד עם הקשיים האלו, האם מדובר בענין של זמן, גם מבחינת מעבר הדירה וגם מבחינת הגן החדש? האם זו תופעה שכיהח במקרים של מעבר דירה.

תודה מראש.