פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום!

בני בן השנתיים וחצי פשוט לא סובל את סבתא שלו!

כשהיא מגיעה מתחיל האנטגוניזם. מנסה להרביץ, כועס עליה, לא רוצה שהיא תתקרב אליו רוצה רק את אותי.

ניסיתי להיות נוכחת ולהשרות אווירה של בטחון אך הוא ממש מקלל אותה ומנסה להרביץ גורם לה להרגיש בלתי רצויה.היא מצידה נעלבת ו"מפסיקה להיות חברה שלו", מנסה לחנך אותו.

אני ניסיתי לשנות את המצב- כלומר אם הרביץ או קילל ביקשתי ממנו לגשת לחדר שלו להרגע קצת כי לא מתנהגים כך לסבתא. כלום לא עבד.

ניסיתי לעודד אותם לעשות דברים כיפים יחד בלי שאהיה בסביבה (יצאתי לחדר אחר הסבתא החביבה והצעירה לא אוהבת לרדת לגינות ולמשחקיות).

אך הילד ממשיך וחוזר אל אמא, ולא סר למרותה של סבתא הכועסת והנרגנת.

עכשיו הסבתא מציעה לקחת אותו לכמה שעות אליה הביתה. הילד כמובן לא רוצה ולי לא בא להכריח אותו (נדמה לי שעדיף משהו הדרגתי בסיטואציה שנוצרה). מה גם שהיא לא ממש עיקבית במחוות שלה, יתכן שהוא ישהה אצלה כמה שעות (מה שכבר קרה) ואז היא תעלם לשבועיים.

מה עושים?????בני לא מוכן לקבל את חברתה של סבתו, וכמובן אין בכוונתו לקבל את מרותה...כלום לא עוזר לא בטוב ולא בקשיחות.מה הדרך הטובה לבניית יחסי אמון?

שירן.