פורום פסיכולוגיה - פעוטות

הי,

נולדה לבני החמוד בן השנתיים וחמש אחות קטנה, הוא כמצופה לא "מתלהב" מהתוספת החדשה :)

יש לציין שהם לבד (בלי התערבות של ההורים- אך כמובן במרחק ראיה) הוא מנשק ומחבק אותה)

הוא הפך להיות יותר רגיש מהעבר - כמובן שציפינו לכך, כמו כן התחלת הגן - אותו גן אך הצוות חדש העמיקה את הרגישות והתקפי בכי.

הוא בוכה הרבה וכמובן יותר מתמיד מחפש את תשומת הלב והקירבה שלי ושל בעלי.

יש לציין שאנו עושים כמיטבינו להיות 100% איתו כאשר הקטנה ישנה אנו משקיעים ברמה של משחק, קריאה והמון חיבוקים.

בכל זאת איך שהיא מתעוררת הוא ישר מתחיל "לדרוש" ע"מ להרחיק אותנו מהקטנה, לדוגמא כאשר אני מניקה הוא מבקש שאני אשב לידו אם אני אומרת לו לבוא לידי ושאני אחבק אותו הוא מתחיל ל"הציק" קצת לבעוט, לטפס ולפעמים לנסות להכות את הקטנה... כרגע או שאני מבקשת ממנו להפסיק ושזה לא עוזר אני עושה כמיטבי לא להתעצבן (לא תמיד מצליח) או מתרחקת

כמו כן הוא מבקש דברים שגורמים לי ללכת לעשות בשבילו (להתרחק) כמו מיץ ואח"כ לא רוצה מיץ אלה מים או חלב.

אוכל מסוג מסויים כשאני מביאה לו הוא מבקש משהו אחר וכן הלאה...

בגן הוא בוכה הרבה ומבקש מהגננת ידיים, לפעמים גם מסרב לאכול.

מה עלי לעשות, איך להגיב לבעיטות, איך להגיב לדרישות שהן "סתם" איפה לשים את הגבולות?

בהקשר לגן אם הוא עצוב, נודניק או רוצה הרבה ידיים האם לקחת אותו מוקדם יותר או להשאירו כמו כל הילדים ולתת לו להתמודד?

אשמח מאוד לעזרתכם. תודה!