פורום פסיכולוגיה - פעוטות

בני בן השלוש עלה כעת לגן טרום טרום חובה עד כה נגמל לחלוטין מצורך בחיתול לפיפי וכשהיה צריך לעשות צרכים ביקש חיתול. כעת משעלה לגן הוא מעט מבולבל. השעה הקבועה בה צריך לעשות צרכיו לשמחתי מגיעה תמיד בשעת הצהרון - שם המטפלת מפרגנת ומוכנה לשתף פעולה גם עם חיתולים. ביום הראשון בצהרון סירב לקבל חיתול (לדבריו "זה של קטנים") אבל התבייש ללכת לשרותים במקום לכן לקחתי אותו הביתה ובבית מכיוון שכבר היה לחוץ לעשות התיישב על הישבנון וחיכה שאביא לו חיתול אך עד שהגעתי כבר יצא באסלה (מבלי שהיתה לו כוונה או שליטה על העניין). יום למחרת התאפק כל היום ובבית לא הספיק להגיע אלינו לבקש חיתול ועשה צרכיו בתחתונים. מה שמדאיג אותי הוא שלא הפריע לו בכלל שפיספס בתחתונים למרות שלא רגיל לכך. רב הילדים בגן לא מבקשים חיתול אלא מפספסים בתחתונים - אולי עדיף כך? איני יודעת כיצד לנהוג - האם עלי להניח לו לנפשו או להמשיך ולנסות לשדלו לשבת על הישבנון. אני חוששת מהנסיגה שהוא חווה ויודעת שהוא במודעות מלאה ובשל כבר למעבר לשרותים. אני מרגישה שהתקופת מעבר למקום חדש גורמת לנסיגה הזו..