פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום רב

יש לנו בן בן שנתיים וחודש

קשור מאוד לשנינו. לאבא ולאמא.

אמנם מבלה זמן רב יותר איתי - האמא, אבל מבלה גם הרבה מאוד עם אביו

כל יום שעה בבוקר, שעתיים בערב (כולל אמבטיה) ולפחות פעם בשבוע מהשעה שלוש ועד שהולכים לישון

הילד מאוד מאוד נוח. אוהב לבלות בבית (וגם בחוץ). מתעניין בספרים. מעסיק את עצמו גם שעה ויותר - אפילו שעתיים רצוף. הוא ילד מאוד רגוע ויחד עם זאת תמיד רואים שהוא עוד יותר נינוח ומאושר כששנינו בבית. אז אנחנו פשוט יושבים בסלון והוא רואה ששנינו נמצאים ומשחק ומעסיק את עצמו

לפני כחודשיים נסענו איתו לחודש לחוץ לארץ. החופשה הייתה חלומית והוא התנהג למופת. פחות או יותר מאז שחזרנו לארץ - וכמובן ששוב רוב הזמן הוא מבלה בחברתי - פתאום הוא התחיל לגרש את אבא. כל פעם שאנחנו משחקים ובעלי נכנס הביתה הילד מתחיל להגיד "לא לא לא" ועושה תנועות שאבא ילך

אחרי חמש דקות כאילו לא היו דברים מעולם.... ובכל זאת הדבר חוזר על עצמו כל הזמן

לפני עשרה ימים הכנסנו אותו לראשונה לגן (עד גיל שנה הוא היה רק איתי ומגיל שנה הוא עם מטפלת עד הצהריים) בגן הוא אמור גם להיות רק עד הצהריים

המעבר לגן עבר ממש חלק... אין בכי ואין דרמות אבל - מאז היום הראשון בגן הוא נעשה תלוי וחרדתי לי כמו שמעולם לא היה והדבר הקצין את ההתנהגות שלו כלפי אביו. הוא ממש מגרש אותו בכל פעם שהוא מתקרב אלינו. (שוב אחרי חמש דקות זה נשכח כלא היה)

חשוב לי לציין שכאשר המטפלת מגיעה (היא ממשיכה לבלות איתו שלוש פעמים בצהריים אחרי הגן) גם אותה הוא מגרש... כאילו הוא יודע שכשמישהו בא אז אני אמורה ללכת

אני ובעלי ניסינו להתעלם מהתופעה אבל אני מבחינה שהדבר כבר מתחיל לפגוע בבעלי

רצינו מאוד לדעת מה עלינו לעשות על מנת להפסיק את ההתנהגות הזו שלו

זה מעליב ופוגע .... והינו רוצים לחלוף על התקופה הזו

נשמח מאוד לעצות

המון תודה מראש