פורום פסיכולוגיה - פעוטות

בוקר טוב,

ביתי בת שנתיים ושבעה חודשים. ילדה מאוד פיקחית, מנומסת, ממושמעת ומדברת מעולה.מתקשרת ממש כמו גדולה, גם עם אנשים ברחוב, ברכבת וכו...דניאל מאוד חברותית ואוהבת ילדים ,

בשבועיים האחרונים היא פורצת בבכי איום ונורא כשהיא פוגשת זרים, במיוחד במקום כמו בגן, בבית הסבא וסבתא, חברים (לא סתם מול אנשים ברחוב - מוזר). יכול להיות שזה רק במקומות סגורים-כמו בבית-אך לא בטוח.

היא גם כל הזמן אומרת שהבובות בחדר "עושים לה פרצוף"..

והיא טוענת שהיא "מריחה" את סבא, או סבתא וכאלה..

בנוסף, מצב שבו שהיא היתה שרה ורוקדת ועושה "הצגות" על מנת שנצחק מזה, היום מאוד מעליב אותה אם צוחקים ממשהו שהיא עושה "אבא, אל תצחק עליי", היא אומרת,

קשה לי עם כל השוני הזה - ההתנהגויות האלה שונים ממנה באופן קיצוני,

מה קורה?

האם זה מתאים לגילה או האם ניתן לקרא לזה "בשם"?

מתי, אם בכלל צריך לפנות לייעוץ במקרים כאלה?

תודה רבה רבה!!