פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום אילנית. הגיל של בתך בזמן הנסיעה הוא הגיל שבו בדר"כ מופיעה חרדת הנטישה. שבועיים זה זמן ארוך, מאחר ואין לה מושגי זמן עדיין. אני לא יודעת אם יש המלצה גורפת לגבי עזיבת ילד למשך שבועיים, אבל כאשר עושים זאת כשילד יודע לדבר ולהביע את עצמו, זה הופך להיות פשוט יותר. כאשר ילד מבין יותר, אז אפשר להשאיר לו הפתעה לכל יום שבו ההורים לא נמצאים, אפשר להכין איתו טבלה שבה ידביק מדבקה בכל יום שעובר עד שההורים חוזרים. כשהילד מדבר אפשר גם לדבר איתו בתדירות שמחליטים עליה.

בגיל של בתך, בזמן הנסיעה המתוכננת, אין אפשרות להסביר לה שזה לא סופי שההורים לא פה. אני חושבת שאם אין שום ברירה אחרת, אז כדאי להשאיר אותה באמת עם דמות שהיא מכירה ואוהבת, ואפילו עד כמה שניתן בסביבה הטבעית שלה- בבית שלה, במיטה שלה, כדי שיהיה לה את הבטחון בדברים הקבועים שהיא מכירה.באותו זמן לשמור לה על סדר יום קבוע, כמו שהיא מכירה, כי גם זה ייתן לה בטחון. יש לצפות מצב שכאשר תחזרו, היא עלולה להביע תסכול או כעס, במובן של יותר בכי, יותר צורך בידיים, יותר התעוררות בלילה וכו'.