פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום ענת,

ההתייחסות צריכה להתחלק לשניים:

1. אכן לנסות להבין מה עובר על בתך מבחינת תחושות המצוקה. כסיסת ציפורניים יכולה בהחלט להעיד על חרדה וקושי רגשי עמו מתמודד הילד. חשוב שתנסי כמה שיותר להבין ממנה על מה שחשה והמעשה עימה בגן אם ע"י שאלות ואפשרויות , משחק בבובות שהולכות לגן, קריאת ספרים שעוסקים הליכה לגן לגיל הזה ודרך זה לנסות לעבד איתה את החוויות. בנוסף, שתפי את הגננת גם בכיסיה שהופיה במקביל לכניסה. נסי לקבל גם ממנה כמה שיותר מידע על מה קרוה לבתך בגן ובכלל . רצוי אם ניתן מכמה שיותר אנשי צוות. ולחשוב יחד איך ניתן להקל עליה את ההסתגלות עד כמה שניתן. נסי גם את להיות כמה שיותר בגן בבוקר וכשאת באה לקחת לקבל תמונה של מה שקורה שם וגם לתת לבתך אפשרות להתחבר בעזרתך יותר לגן.

2. ההנחה היא שכשהגורם שמעורר את המצוקה יפחת ויטופל, גם הכסיסה תפחת ואו תיעלם. במידה ולא בהחלט ניתן לדבר איתה על כך שזה לא בריא וזה פוגע בציפורניים. כשאת רואה שהיא עושה את זה תשאלי אותה איך היא מרגשי ועל מה היא חושבת. בהמךש, את יכולה חשוב על מריחלת חומר מיוחד למניעת כסיסה על הציפורניים אבל כמובן בשיתוף פעולה שלה והסבר שזה לק שיעזור לה להפסיק לכסוס כדי שיהיו לה ציפורניים בריאות וכו'.