פורום פסיכולוגיה - פעוטות

אני חושבת שאני אמא רעה.

אני אמא לילד מקסים וטוב בן שנה ו 3 חודשים וכמובן שזה הגיל שמתחילים להשתובב

והם כבר יודעים בדיוק מה הם רוצים.

אני לא תמיד מצליחה להבין מהבכי שלו מה מציק לו ומה הוא רוצה ולפעמים שהוא עושה משהו לא בסדר ואחרי זמן מה אני מאבדת סבלנות אני נותנת צרחה ואז הוא מתחיל לבכות יותר ולבסוף נרגע. אני לא רוצה שיגדל ויפחד ממני אני רוצה שיגדל ושילמד להיות חבר שלי - איך אפשר לבנות מערכת יחסית טובה עם ילד.

זה משונה שאני חושבת על זה מגיל כזה????

כואב לי עם ההתנהגות הזו כי אני יודעת שבסך הכל הוא ילד אבל לפעמים זה משגע.

איך אני יכולה ללמוד אחרת - יש לציין שזה ילד ראשון.

הוא הדבר הכי חושב לי בחיים וההתנהגות הזו מצדי גורמת לי לייסורי מצפון כבדים.