פורום פסיכולוגיה - פעוטות

יש לי ילד בן שנתיים וחצי, חכם מאוד, מדבר שוטף, מבטא את עצמו היטב ובדרך כלל מקסים. לאחרונה שמתי לב לכמה דברים והייתי שמחה לקבל לגביהם עצה.

הוא מתנהג מאוד יפה בגן, עבר לאחרונה לגן חדש ומסתגל היטב, אם כי הגננות מדווחות על קשיים בכל הנוגע לגבולות ומשחקי שליטה - דבר שאנחנו מודעים אליו.

בבית קשה להעסיק אותו. הוא לא מוכן לשחק במשחקי חברה - דומינו לפעוטות או משחקי קופסה כל שהם. מתעצבן אחרי דקה-שתיים ו"הופך שולחן". לא ניתן לעניין אותו בציור, השחלת חרוזים או כל דבר שמצריך ישיבה של כמה דקות, הוא מאבד סבלנות. כל מה שמעניין אותו זה לשחק בצי המכוניות שלו ולהתרוצץ - לשחק בכדור, להשתולל וכו'. (בגן, לעומת זאת, מציינים כי מסכים לעבוד עם כולם אחרי שכנוע מאסיבי והבהרה שזה מה שצריך לעשות, ובסוף נהנה מאוד).

בכל פעם שאנחנו נשארים בבית במשך אחה"צ שלם, נראה כאילו הוא יוצא מדעתו. רץ ממקום למקום, ממש "מטייל על הקירות", לא מוכן לשבת רגע בשקט וכל הזמן מדבר, שר ומשמיע קולות. אני מנסה לשבת ולשחק איתו כל הזמן, אבל הוא לא מוכן שאשחק אלא רק שאצפה בו ואשוחח איתו. זה מאוד מעייף ומתסכל ואני מרגישה חסרת אונים. אם אני מניחה לו לשחק לבד, אחרי מס' דקות הוא קורא לי או הולך לחפש אותי ולהסב את תשומת ליבי. הוא מבקש שאשחק איתו אבל כאמור זה לא משחק אלא רק צפייה (מסרב לתת לי צעצוע או לשתף אותי). חשוב אולי לציין שאם משהו לא נעשה לשביעות רצונו הוא צורח ומתרגז מאוד. אנחנו משתדלים לא להיענות לו כשהוא מגיב בצורה כזו אבל לא יודעים איך לפתור את התסכולים שלו.

אני לא יודעת אם הוא פשוט נורא משועמם ולכן מתנהג כך, או שאולי מדובר בבעיה אחרת. אולי זה פשוט עניין של הצבת גבולות.

אצל חברים ובגינה הציבורית הוא מתנהג מאוד יפה בדרך כלל, משחק יפה אם כי לא תמיד "עם" אלא בדרך כלל ליד חבר, והבנתי שככה זה בגיל הזה. עם זאת בכל מקום הוא דורש שנשחק איתו ונהיה צמודים אליו.

אודה לכל עצה ועזרה!!