פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום

ביתי בת שנה ו- 5 חודשים. מתפתחת יפה מאד, כבר יש לה אוצר מילים של כ- 50 מילים, הולכת ואף רצה. ילדה מקסימה וחייכנית, ומאד רגישה. היא במשפחתון עם עוד 3 ילדים, פחות או יותר בני גילה. מאז שהיתה תינוקת קטנה הבנו שהיא ילדה מאד עדינה, ולעיתים נחבאת אל הכלים. רק היום, בגיל הנוכחי, היא מסכימה ללכת לסבתות בלי לבכות (וגם לא תמיד). במשפחתון לקח זמן עד שהיא הסתגלה, כיום היא מסתדרת מצויין עם 2 הילדות והילד האחרים. אבל במגע עם ילדים זרים - למשל בג'ימבורי, עם חברים, היא מיד מחפשת אותנו, ובסיטואציות שהיא כביכול צריכה לעמוד על שלה - למשל אם לוקחים ממנה צעצוע - היא נעלבת ובוכה. לעולם אינה דורשת את החפץ חזרה, על אחת כמה וכמה אינה לוקחת לילדים אחרים צעצועים ואינה מתערבת להם במשחקים.

מצב זה אינו מאד מדאיג אותי כיוון שהוא בשיפור הדרגתי ואיטי, ואני יודעת שעם הגיל ועם הנסיון בגן עם יותר ילדים, זה ישתפר.

בכל אופן רציתי לשאול אם במצבים כמו הנ"ל - האם אנחנו כהורים צריכים לעודד אותה, מול הילדים וההורים האחרים, להגיד "לא" או לחטוף את החפץ חזרה, או שמא רק להסתפק בניחומה. האם התערבות שלנו תעודד אותה לפתח בטחון עצמי או שתגרום לה לפתח תלות בנו?

תודה.