פורום פסיכולוגיה - פעוטות

שלום מירה,

מה שאת מתארת מכוון לעניין של גבולות. ייתכן שעד כה השגרה הזו שאפשרה את הצמידות יותר והללכת עם מה שהוא רוצה התאימה לך יותר וכעת את כבר חשה יותר את העומס וגם הוא גדל יותר ואולי למד לדרוש יותר. יש לציין שגם באיזור הגיל הזה מצטרפת לחגיגה גם חרדת הפרידה. למרות זאת יש מה לעשות. נסי לחשוב יחד עם בעלך על משהו אחד שעימו הייתם רוצים להתחיל שהוא לא גרנדיוזי מדי וחשבו איך לעשות זאת שלכם יהיה נוח עם זה במובנים השונים ובעיקר באלו הרגשיים. למשל העניין הז השוא נצמד אלייך ורק אלייך. מציעה לתת מענה לשני הכיוונים -מהכיוון האחד ייתכן שבנך עכשיו יותר ער וקולט את היעדרות שלך במך היום כשאת בעבודה ולכן איך שאת מגיעה הוא צריך לטעון מצברים. בהחלט כדאי יהיה ללכת עם זה, כלומר מראש להחיליט שהזמן שאת חוזרת הבייתה מוקדש לו ולזמןם איכות איתו למשך כשעה. אח"כ יש זמן איכות מובנה עם אבא שיכול לכלול פעילות שהוא מאוד אוהב רצוי בהתחלה מחוץ לביית או שאת לא בבבית כך שלאט יוכל לדרוש אותך. עם הזמן הוא ילמד שגם אמא היא רק שלו ויקבל בטחון וגם ילמד שגם אבא הוא כיפי.